מסע בחלל חלק 8 | מפגש ראשון עם הפיראטים

ע״י

השיחה עם ארי נמשכת, לנוסע יש אפילו יותר שאלות ממה שהיו לו לפני כן, והפעם נראה שגם לארי אין יותר מידי מה להוסיף בעניין, מה יעשו שני הגיבורים חסרי הכיוון?

 

 

Out journy8

הסתכלתי על ארי ושאלתי: "מה זאת אומר שאתה לא יודע? איך אני בתור טייס מסכן, בלי כוחות על אמור להציל גזע שלם של… טיגאנים?"
"טנגיאנים" ארי תיקן אותי
אני: "אוקי טנגיאנים, מה זה משנה בכלל?"
"משנה" השיב ארי בחוסר סבלנות
אני: "בסדר בסדר, משנה. אז מה הלאה? יש למעלה צבא של לוחמי חייזרים מימנים, שלפי הנבואה שלכם גם תשמיד אותכם, מה המהלך הבא? זה לא כתוב בנבואה שלכם?"
ארי: "כמו שאמרתי, באקולוסוס נכתב שיבוא יום שבו השמיים יצבעו בצבע של דם, והגזע שלנו כולו יושמד. אין שם איזה חוברת הוראות. כנראה החכמים העתיקים שכתבו את האוקולוסוס לא חשבו מספיק רחוק" אמר וחייך חיוך מעושה.
אני: "טוב אין לי כח למשחקים האלו, קח אותי למעלה נראה מול מה אנחנו מתמודדים" אמרתי תוך כדי זה שגם אני לא מאמין מה שיוצא מפי.
ארי: "מה?! אה… אוקי.. אתה בטוח? יאללה בוא נלך"
ארי אחז את ידי, שוב הבזק ושוב אנחנו למעלה. פלבלתי קצת בעיניים וראיתי למעלה את השמיים השחורים, זה אומר שיום, היה יחסית מואר אם כי לא יותר מידי… רגע רגע, לא אמרו שמיים בצבע דם?
"שמיים בצבע דם?" לחשתי לארי. "אומנם הנבואה לא טעתה אבל כנראה ביום אין לפיראטים סיבה לחוג סביב השמיים, מה גם שרובנו באיקונין T אין סיבה בכלל לפטרל… ותוך כדי שארי מנסה להשלים את המשפט הגיחה כמעט משום מקום חללית ענקית ושחורה כמו הלילה.

עכשיו אני ראיתי חלליות גדולות בחיי אבל שום דבר לא הכין אותי למה שנגלה לנגד עיני. הצורה הכללית שלה, ממה שיוכלית להבחין רק כאשר היא התרחקה מאתנו, הייתה של ציפור שחורה וגדולה עם מוטת כנפיים עצומה. בהערכה גסה החללית, יותר כמו הפניקס הענק שנגלה למול עיני היה פי 30 יותר גדול מקופסת הפח שלי שאני ממש לא מתגעגע אליה, הכנפיים שלה לבדם כמעט כיסו את כל השמיים כאשר הם היו מעלינו, אורות מנצנצים צהובים היבהבו סביבה וכל המחזה נראה כמו איזה משהו מתוך איזה סרט מדע בדיוני שכזה. אני מסתכל על ארי והעיניים שלו הולכות ומתרחבות, לא הבנתי מה קורה אתו. "ארי אתה בסדר?" שאלתי אותו. ארי לא השיב, "ארי צא מזה!" הרמתי את הקול בעוד החללית הולכת ומתרחקת מאתנו.

ארי התנער והחל לדבר בקול חלש אך תקיף "אני לא מאמין!", הוא אמר. "מה קרה?" שאלתי. "זאת פעם ראשונה שפיראטים לא תוקפים אותנו כאשר אנחנו בטווח הראייה שלהם, משהו בך מבטל את הרדארים שלהם, זה נפלא ומפחיד בו זמנית". לא הבנתי כלום מה הוא רוצה? איזה רדאר הרי נתפסתי כבר פעמיים בעבר, אומנם זה לא היו פיראטים כנראה, אבל המזל שלי ממש גרוע, ולא אני, אדם מכוכב ארץ יקבל כוח שפועל רק במרחק עצום מהכוכב שלי, ממי בכלל קיבלתי את הכוחות האלו איך הגעתי לפה? המחשבות החלו לחזור… אני עדיין לא מבין מה קרה לפני ההקפאה שלי, אולי שם קיבלתי את הכוחות? הרי הנבואה אמרה ש… לא.. זה לא הגיוני הנבואה כל כך עתיקה ו… ארי לא חיכה לסוף המחשבה שלי תפס אותי עם היד והבזיק שוב.

Out journy8_pic1

הפעם העיניים שלי התרגלו ממש מהר, אני מתחיל להתרגל לקפיצות האלו. ידעתי איפה אני, ידעתי בדיוק, לצערי, איפה אני עומד. אני עכשיו נמצא בחללית הפיראטים שארי אוחז בידי ואנחנו מול הדלת המרכזית בהאנגר שלהם. זה היה האנגר עצום, היו שם אולי 50 חלליות שונות אך הוא נראה נטוש, חלק נראות מוכרות ו"סטנדרטיות", אלו כנראה חלליות שהפיראטים תפסו במסעם, וחלק מוזרות לחלוטין, עם אנטנות מסביב, גלגלי שיניים בתור גלגלים ועוד כל מיני עזרים שאני אפילו לא יכול לתאר כי אין לי מילה לתאר משהו שלא ראיתי מעולם, רק נגיד שהיו הרבה אורות כחולים. אז קרה משהו מוזר, ארי לא הרפה מהיד שלי והרגשתי שהיא מתחממת קצת, ניסיתי לשחרר אבל הוא הידק את האחיזה שלו, היד שלו המשיכה לחמם את שלי והחלתי להריח את העור שלי מתחיל להישרף, התחלתי לנערת את היד אבל ארי הישיר עלי מבט של "עוד מעט זה נגמר" שהחום הגיע לדרג המקסימלית צעקתי "אייי" ושיחררתי את היד, שחזרה התחושה הסתכלתי עליה וראיתי סימן כזה של משולש מוזר על היד שלי "אני פה", רגע מה? ארי דיבר אבל השפתיים שלו לא זזו.

"איפה אתה?" אמרתי בקול, ארי שם את היד על הפה שלי והמשיך "אני בתוך המחשבות שלך עכשיו, אתה יכול לדבר בלי שישמעו אותך, "מי ישמע אותי?" שאלתי את עצמי בלי קול, "הם!" הצביע ארי ופתאום ראיתי שאנחנו לא לבד, ההאנגר שנראה נטוש פתאום התחיל "לזוז" אבל לא לזוז ממש אלא מידי פעם האוויר סביבנו התעוות קצת, הפיראטים! הם בלתי נראים ורק שהם הולכים אפשר לראות אותך, זה די מדהים! "אוקי עכשיו שהבנת איפה אתה ומי יש סביבנו, בוא נרסק את החללית הזאת!" אמר ארי ונשמע כאילו יש לו תוכנית "אין לי תוכנית" איכזב ארי, אבל נאלתר משהו..

המשך יבוא….
חלק 1
חלק 7

נכתב בהשראת המשחק Out There