למה אנשים קונים אייפון?

ע״י

על פניו אין שום הגיון בלקנות אייפון. המתחרים מציעים מכשירים לא פחות מעוצבים, מצלמות לא פחות טובות, מסכים לא פחות איכותיים, מעבדים חזקים ועוד שלל תוספות – ובהרבה פחות כסף. לפעמים אפילו בפחות מחצי מחיר. אז איפה ההגיון? למה שבן אדם נורמלי ישלם כ״כ הרבה על משהו כשהוא יכול לקבל משהו דומה ועל פניו אפילו יותר טוב בכל כך פחות כסף? השאלה הזו מתחדדת ומקבלת משנה תוקף בימים אלו יותר מתמיד לאור עליית מחירי האייפון.

אז נעזוב לרגע את ההשמצות האינפנטיליות של ״עדר עיוור״ וכו, צריך בסוף להיות איזה רציונל. ואת הרציונל הזה ננסה להסביר כאן.

ראשית מספר הבהרות:

  • כוונת הכתבה היא לא לשכנע ולא להוכיח שאייפון יותר טוב מאנדרואיד, אלא להסביר עמדות. לא חייבים להסכים עם הכל, רק להבין שזה מה שחושבים אנשים שזו ההעדפה שלהם. וכמובן שלא כל הסיבות תקפות לכל האנשים.
  • גילוי נאות: במשך שנים הייתי משתמש כבד באנדרואיד ופעיל ב-XDA (המבין יבין), למרות שהיום עיקר השימוש שלי הוא ב-iOS, אני עדיין משתמש באנדרואיד ומחובר מאוד לעולם הזה ועל כן יש לי זווית ראיה רחבה על ההבדלים בין שתי המערכות.

אז נתחיל ללא סדר חשיבות:

בגלל השיק

אף אייפוניסט לא יודה בזה בפה מלא, אבל בואו לא נתמם, הסמאטרפון שלנו הוא כבר מזמן לא רק מכשיר פונקציונלי להוצאת שיחות וקבלת הודעות. את השלב של ״מה שאנחנו באמת צריכים״ כבר עברנו – היום הסמארטפון הוא בין היתר, ואולי בעיקר, גם סמל סטטוס. וכשזה מגיע לסמל סטטוס, אין מותג בעולם הטכנולוגיה שמשדר יותר סטייל ויוקרה מהאייפון. אין מה לעשות, אנחנו יצורים רגשיים ומותגים עושים לנו את זה. גם אם אנחנו מנסים להתיפייף ולא להודות בזה. זו תופעה כלל אנושית שמקבלת ביטוי בכל תחומי החיים ולא חלה רק על ״העדר של אפל״. זו הסיבה שאנשים מוכנים לשלם מאות שקלים יותר על בגד ממותג מאשר על אותו בגד בלי המותג, זו הסיבה שאנחנו רוצים ללמוד באוניברסיטה ״עם שם״ למרות שלא בטוח שבאמת איכות ההוראה שם גבוהה יותר מאשר במכללה ״בלי שם״ , זו הסיבה שיש אנשים שנרתעים מהמותג הפרטי של הסופר למרות שהוא מיוצר ע״י אותה חברה שעבורה הם מוכנים לשלם 30% יותר כדי ״להיות רגועים״, וכו וכו וכו. כל אחד יכול להזדהות עם זה מהמקום שלו. למותג יש ערך בפני עצמו, ללא קשר לתועלת הפונקציונלית של המוצר. ״ערך שווי מותג״ בשפה המקצועית. ואייפון הוא חתיכת מותג – שונאים, אוהבים, כולם מדברים עליו כל הזמן. הכל תמיד בהשוואה אליו, כל השקה שלו מקבלת סיקור בכל מהדורות החדשות וכותרות העיתונים, אף אחד לא נשאר אדיש. תבואו עם האייפון החדש לעבודה או לביה״ס – תקבלו תשומת לב. חיובית, שלילית, כולם יבואו להציץ. כשאנשים קונים אייפון הם מרגישים, גם אם זה בתת מודע, חלק ממשהו גדול. חלק מקהילה. נכון, צרכנות מותגים היא לא בדיוק צרכנות נבונה וגם לא ממש רציונלית, אבל היא עושה להרבה אנשים טוב על הלב והיא חלק בלתי נפרד מטבע האדם.

 

בגלל ״האקוסיסטם״ (3=1+1)

מונח שסביר להניח שכבר יצא לכם לשמוע בהקשר של אפל, אבל מה זה בעצם? – ״האקוסיסטם״ היא בעצם הסביבה שנלווית למוצר. כשמדובר באפל הכוונה היא לכל מעטפת המוצרים והשירותים שמציעה החברה: האייפון, המק, השעון, ההומפוד, האייפד, האיירפודס, האפל טיוי, כל שירותי אייקלאוד למינהם, אפל מיוזיק. כל המוצרים האלו ומערכות ההפעלה שלהם שזורים אחד בשני, וכל מוצר נוסף שתצרפו לאוסף רק יעצים את חווית השימוש במוצרים האחרים. כך לדוגמה השעון ישחרר לכם את המק אוטומטית ממצב נעילה ככה שלא תצטרכו להקליד ססמה כאשר אתם עונדים אותו. האיירפודס יצומדו אוטומטית לכל מכשירי אפל שברשותכם ברגע שהגדרתם אותן באחד המכשירים. שיחות הטלפון וההודעות שלכם יגיעו למק או לאייפד בזמן שאתם עובדים עליהם כך שלא תצטרכו את האייפון צמוד אליכם. תמונה שצילמתם באייפון תופיע אוטומטית גם במק ובאייפד. העתקתם טקסט באייפון – את ההדבק תוכלו לעשות באייפד ולהפך. העברת קבצים בין אייפד אייפון ומק מתבצעת בקלילות ומהירות באופן אלחוטי דרך איירדופ. התחלתם עבודה במק, אתם יכולים להמשיך מאותה נקודה שעצרתם באייפד. ועוד ועוד. הכל עובד והכל סופר פשוט. בתוך כל הסימפוניה הזו אפשר להגיד שהמנצח הוא האייפון והוא בעצם סוג של מרכז מערכת העצבים והחוליה שמקשרת כמעט בין כולם. אז מסכים ומצלמות כולם כבר למדו לעשות, אבל את זה עוד אף אחד לא למד. אז למי שהאייפון הוא מוצר אפל היחיד שלו זה פחות מדבר, אבל למי שכבר מושקע בכמה מוצרים של אפל, ברור לכם עכשיו שההעדפה לאייפון היא ברורה כמעט מאליה. החיים בכלוב הזהב יפים ומפנקים, ולפני שמפרקים את המשפחה ועוברים לאנדרואיד צריך לחשוב טוב טוב על כל המשמעויות הנלוות.

 

בגלל ״שאני לא מתקרב יותר לאנדרואיד״

בניגוד לתדמית העדר העיוור והמקובע שלא מוכן לנסות דברים חדשים, הרבה אייפוניסטים מושבעים דווקא הגיעו מאנדרואיד ולא מוכנים לחזור לשם גם במחיר של לשלם פי שתיים על אייפון. החוויה השלילית היא כמובן אינדיבידואלית, אבל נגיע בהמשך לסיבות שיכולות להוביל אליה. כמובן שלא כל מי שמשתמש באנדרואיד סובל, אבל אלו שכן, נוטים לאחר מכן להעדיף אייפון כמעט בכל מחיר.

 

בגלל שהאפליקציות ב iOS יותר טובות

אחרי שסיימנו להתלהב מהעיצוב והמסך, צריך גם להתחיל לעבוד. ומי שמכיר גם את אנדרואיד וגם את האייפון בטח שם לב שאיך נאמר בעדינות.. האפליקציות באייפון קצת יותר מושקעות. אפליקציות באייפון כמעט תמיד נראות יותר טוב ועובדות יותר טוב. יש לזה כמה סיבות:

  • הרבה יותר מתגמל כלכלית לפתח ל iOS מאשר לאנדרואיד – המפתח יודע שלא יפרצו את האפליקציה שלו ויפיצו אותה בחינם כמו באנדרואיד, בנוסף לכך האייפון פופולרי מאוד בקרב משתמשים ממעמד סוציו אקונומי גבוה ובמדינות מערביות שם יש יותר מודעות ונכונות לשלם על שירותי תוכן ואפליקציות. לכן מן הסתם המפתח ישקיע את המאמץ בפלטפורמה שמכניסה לו יותר כסף.
  • יותר פשוט להתאים אפליקציה ל iOS – אנדרואיד זה בגדול מושג די מופשט. יש מיליון סוגים שונים של אנדרואיד. מיליון סוגי וגדלי מסכים, מיליון רכיבי חומרה שונים, מיליון גרסאות אנדרואיד שונות ומשונות – רובן גם מאוד ישנות. קשה מאוד לפתח אפליקציה שתעבוד ותראה באופן זהה על כל מכשיר ומכשיר. אז מפתחים גדולים ורציניים מנסים לקלוע לאיזה מכנה משותף ולהשתדל שיהיה רחב ככל הניתן. לא תמיד זה הולך. על מכשיר אחד האפליקציה יכולה להיות בסדר, על השני להראות קצת מעוותת, על השלישי לקרוס כל כמה דקות. זוכרים איך נראו אפליקציות שעוד לא עברו התאמה על אייפון 6 פלוס כשהוא רק יצא? אלו החיים באנדרואיד פחות או יותר. באייפון לעומת זאת העסק הרבה יותר פשוט – המפתח יודע בדיוק על אילו מכשירים ועל איזו חומרה תרוץ האפליקציה ויכול לבצע את ההתאמות בצורה אופטימלית.

בגלל שאפשר להנות מכל העולמות

״אתה חי בסרט!!!! כל בר דעת יודע שאנדרואיד זה החופש לבחור!!!״ כן כן, נרגעתם? יופי – נמשיך. אז לי כאחד שמכיר את אנדרואיד כמו את כף היד אי אפשר למכור סיפורים, ובואו ואגלה לכם סוד – לרוב משתמשי האנדרואיד (להלן ״המשתמש הממוצע״) אין באמת אפשרויות בלתי מוגבלות כמו שאוהבים לצייר את זה, ועיקר ״החופש״ שלהם מסתכם בלהחליף צילצולים ולשנות אייקונים. שלא תטעו, יש אינסוף דברים שאפשר לעשות באנדרואיד, אבל למשתמש הממוצע אין בכלל קצה של הבנה לאיך באמת לנצל את המערכת הזו. וגם מי שכן לא מעשיר איתה אורניום. זה כולה סמארטפון. עכשיו בואו ניקח את משתמש האייפון – הוא יכול להנות מכל השירותים של גוגל בדיוק כמו משתמשי אנדרואיד בנוסף לשירותים של אפל: הוא יכול לבחור אם לגלוש דרך כרום או דרך ספאריהוא יכול לבחור אם לאחסן תמונות ללא הגבלה ב Google photos או להשתמש בספריית התמונות של אייקלאוד, הוא יכול לבחור אם להשתמש במפות של גוגל או של אפל, הוא יכול לבחור אם לאחסן את הקבצים שלו בגוגל דרייב או באייקלאוד, הוא יכול לבחור אם להשתמש בג׳ימייל (כולל לוח שנה, אנשי קשר ופתקים) או באייקלאוד, הוא יכול לבחור בין לעשות מנוי לאפל מיוזיק או לספוטיפיי ולקבל בשתיהן חווית שימוש אופטימלית (אפל מיוזיק באנדרואיד לא משתווה לאפל מיוזיק באייפון). הבנתם את הרעיון. עכשיו בואו נרחיב את הבחירה גם לתחומים אחרים – כל תעשיית האביזרים הנלווים למינהם מוכוונת בראש ובראשונה לאייפון. משתמש אייפון יכול לבחור מתוך היצע אינסופי של אבזור נלווה שזמין בכל מקום. בואו נגיד שבאנדרואיד אם אין לכם את הגלקסי האחרון, תצטרכו לכתת רגליים גם בשביל דברים פעוטים כמו מגן מסך.

 

בגלל האסתטיקה

צריך להודות על האמת, אנדרואיד היא מערכת די מכוערת. יש בה הרבה דגש על פונקציונליות, פחות על אסתטיקה ועל לעשות למשתמש נעים בעין. iOS לעומתה מאוד נקיה ומלוטשת, הכל אחיד וחלקלק עם תשומת לב לפרטים הקטנים. וכשהכל יפה ונעים לעין גם כיף להשתמש וקל להתאהב ולא לרצות משהו אחר. עכשיו זוכרים את ״החופש״ של אנדרואיד? – קחו מכשיר אנדרואיד כלשהו, של בן משפחה, חבר, מי שלא יהיה. סיכוי די גבוהה שמה שתמצאו שם זה בליל לא ברור של אייקונים וווידג׳טים זרוקים בתפזורת בין עשר מסכי בית שחצי מהם ריקים. זה לא מאידיאולוגיה – סתם לחצו פעם על משהו שעשה משהו שאין להם כוח לנסות להבין ולמדו לחיות עם זה ככה. באייפון? גם אם תתאמצו לא תצליחו לעשות בלאגן.

 

בגלל העדכונים והיציבות לאורך זמן

אנדרואיד תמיד נראית טוב על הנייר ונהדרת בהתחלה. אבל הבעיות בד״כ מגיעות בהמשך. אחרי כמה שבועות של שימוש המערכת מתחילה להיות עמוסה, מתחילים לאגים מעצבנים, קרטועים, קריסות. תלוי כמובן באופי השימוש, אבל בגדול מכשירי אנדרואיד לא מאריכים ימים. ביננו, תחשבו מתי לאחרונה ראיתם מישהו עם גלקסי 3 או 4. וגם אם כן הם עובדים כמו גרוטאות ונראים כמו משהו משיעור היסטוריה. לעומת זאת יש אנשים שעדיין משתמשים באייפון 5s שעובד לא רע בכלל ואפילו אחרי חמש שנים קיבל עדכון ל iOS 12 (!). שלא לדבר על אייפון 6 ו 6s שעדיין עובדים נהדר ומרגישים רלוונטים גם היום. מכשירי אנדרואיד בקושי רואים עדכוני תוכנה, ולפעמים עד שמגיע עדכון כבר יצאה גרסה חדשה. מבאס. כשאתה קונה אייפון אתה יודע שיש לך מכשיר שאתה יכול להנות ממנו שנים ארוכות והוא ימשיך לעבוד חלק ולקבל עדכונים וחידושים. ויש אנשים שלא רוצים להתעסק כל שנה שנתיים בלהחליף טלפון. ולא, העדכונים לא באמת ״דופקים את המכשיר״ ואפל לא באמת מאיטה לכם את המכשיר הישן בכוונה כדי שתשדרגו (ומי שרוצה העמקה יכול לקרוא כאן). ״אבל האייפון נהיה איטי עם הזמן!!״ חמוד, גם אתה לא הולך ונהיה צעיר עם השנים, ועד שאייפון מתחיל באמת להאט, האנדרואיד שיצא במקביל אליו סביר להניח שכבר מזמן התפגר.

 

בגלל שהכל ממש קל ופשוט

לא צריך ״לדעת״ להשתמש באייפון או להיות חצי מהנדס כדי לנצל את היכולות של המכשיר – פשוט מדליקים אותו והוא כבר מוכן. אין כפילות של אפליקציות וכל מני תפריטים ומיליון הגדרות מבלבלות. הכל מופשט, לעוס ומוכן. נכון, אפל די קובעת לכם מה ״הדרך הנכונה״ להשתמש במכשיר ואיך הכל צריך להראות, אבל האמת שהיא עושה את זה לא רע בכלל ואם אתם מתחברים לתפיסה שלה אז זה נהדר מבחינתכם. אגב, אם תכנסו לפלייסטור של גוגל ותכתבו בחיפוש iOS , תראו כמה מאמץ מושקע שם בלנסות להעתיק את החוויה של iOS לאנדרואיד.

 

בגלל שכולם מעתיקים מאפל ואני ״לא קונה חיקויים״

זה לא לגמרי נכון, אבל לפעמים ככה זה נתפס אצל חלק מהמשתמשים. השנה האחרונה חיזקה מאוד את האווירה הזו אחרי שרוב יצרניות האנדרואיד הוציאו שיבוטים של האייפון X, וההעתקה של ה-Notch המתועב באמת סימנה שפל חדש. באופן כללי אנשים לא אוהבים חיקויים, בעיקר לא בוטים. לא חייב שיהיה אדידס, אבל לפחות שלא יהיה אדידו – ואם אני כבר חייב לבחור ביניהם אז אני מעדיף לשלם יותר ולקחת אדידס.

 

בגלל הביצועים

אפל כידוע היא היחידה שמייצרת לעצמה גם את התוכנה וגם את החומרה (גם גוגל מתיימרת להציג את עצמה ככזו אבל זה בלוף). מערכת ההפעלה נבנתה עבור מעבד ספציפי שנבנה עבור מערכת הפעלה ספציפית. התוצאה היא שהאייפון מהיר כמו שד משחת, יציב מאוד ומפציץ בביצועים.

 

בגלל אבטחה ופרטיות

גוגל לא נותנת לכם מוצרים בחינם כי היא אוהבת אתכם. היא צריכה להתפרנס ממשהו, והמשהו הזה הוא אתם. באנדרואיד אתם לא הלקוחות, אתם המוצר. הסיבה שגוגל נותנת מערכת הפעלה וחבילת תוכנות בחינם היא כדי שהמוצרים האלו יילמדו אתכם – מי אתם, מאיפה אתם, בני כמה אתם, מה המצב המשפחתי שלכם, מה רמת ההכנסה שלכם, מה אתם אוהבים לקנות, מה התחביבים שלכם, לאיפה אתם אוהבים לצאת לבלות וכו'. את המידע הזה מוכרים למפרסמים שרוצים להגיע לקהל היעד הרלוונטי אליהם. המפרסמים הם הלקוחות האמיתיים והם אלו שמשלמים את עלויות הפיתוח והאחזקה של השירותים שאתם מקבלים בחינם. באייפון זה לא קיים – אתם הלקוחות, כל שירותי התוכנה מגולמים בעלות של המכשיר ושום מידע עליכם לא נמכר לאף אחד. אלא אם בחרתם להשתמש באפליקציות של גוגל כמובן. אז נכון, זה קצת יותר יקר ללקוח, אבל אין ארוחות חינם. קצת כמו לראות סרט בערוץ מסחרי עם פרסומות למול לראות אותו ללא הפרעה בערוץ בתשלום. אבל המידע שאוספת גוגל הוא באמת הכסף הקטן בסיפור הזה (מבחינת הסיכון כמובן). כי מה שעושה גוגל זה סתם מעצבן וקריפי, אבל לא באמת מזיק. מה שבאמת מזיק ומסוכן הוא היכולת של כל מני חברה טובים (שלרוב הם אלו שבאמת נהנים מהפתיחות של אנדרואיד) לנצל את העובדה שמדובר במערכת קוד פתוח כדי לשתול לכם קבצים זדוניים במכשיר, לחבל, לגנוב מידע אישי כמו התכתבויות, פרטי אשראי, תמונות, מיילים וכו. בנוסף יש לאפליקציות יכולת לשתול פרסומות במערכת וכך אתם עלולים למצוא פתאום באנרים פרסומיים במסך הנעילה, במרכז ההתראות ואפילו במקלדת. באייפון אין סכנה שדבר כזה קורה.

 

בגלל iMessage

סיבה שפחות תדבר לישראלי הממוצע, אבל תאמינו או לא יש מקומות בעולם, בייחוד ארה״ב, שם השימוש בוואטסאפ לא כ״כ נפוץ ו-iMessage בשבילם היא בערך מה שוואטסאפ בשבילנו. ואם אתה לא שם אתה לא קיים.

 

לסיכום, לא בטוח שהסכמתם עם הכל, אבל לפחות עכשיו יותר קל להבין למה בכל זאת אנשים בוחרים באייפון.