ההבטחות השבורות של אפל

ע״י

תוכנית דקומנטרית של רשת ה- BBC חושפת את תנאי התעסוקה בשרשרת הייצור והאספקה של אפל. איך מיוצרים מכשירי האייפון שלכם, ולמה טים קוק נפגע מכך באופן אישי.

 

 

Tim Cook visit supply chain

בשנים האחרונות הדיווחים על תנאי ההעסקה בשרשרת הייצור והאספקה של עולם הטכנולוגיה, שעברו בעשור האחרון לאזור המזרח חוזרים וצפים מדי תקופה. לפני מספר שנים נושא זה עלה לכותרות כאשר ,מספר עובדים בפס הייצור של תאגיד פוקסקון המוכר גם בשם Hon Hai Precision Industry, ביצעו מעשי התאבדות בשטחי המפעלים, מה שהעלה לכותרות את תנאי התעסוקה הקשים איתם מתמודדים עובדי המפעלים בסין. מה שיצר את העניין לרב עוד יותר, הוא המעורבות של אפל בנושא, כאשר ענקית הטכנולוגיה מקופרטינו העבירה לקראת סוף שנות ה- 90' את שרשרת הייצור שלה למזרח כדי לחסוך בעלויות, בדומה ל(כמעט) כל חברה אחרת בעולם, ופוקסקון הייתה אחת משותפותיה הגדולות ביותר של אפל, לייצור מכשירי האייפון והאייפד. מה שכן בעוד דיווחים אלו ניפנפו בשמה של אפל וקישרו בין אפל לבין פוקסקון, שמותיהן של חברות רבות אחרות בתחום הטכנולוגיה עבורן פוקסקון מייצרת מוצרים כמו: מוטורולה מוביליטי, מיקרוסופט, נוקיה, סוני, טושיבה, נינטנדו, אמזון, HP, Dell, גוגל, בלקברי, אייסר ועוד. לא הוצג באופן כה בולט בדיווחים אלו, ושמה של אפל נקשר באופן כמעט הדוק ויחיד עם שמה של פוקסקון. אפל התייחסה לנושא וציינה שהחברה פועלת ללא הרף כדי לשפר את תנאי התעסוקה של עובדי שרשרת הייצור והאספקה שלה, אולי יותר מכל חברה אחרת בעולם.

בראיון האחרון של ג'ובס בכנס ה- D, בשנת 2010, ציין המנכ"ל המנוח של אפל כי החברה עושה מעל ומעבר לשפר את תנאי התעסוקה של עובדי החברות עימן אפל חוברת לשותפות, כאשר החברה מבצעת שימועים ובדיקות גם לספקיות המשנה, ואפילו לספקיות המשנה של ספקיות משנה אלו, דבר שכאמור אף חברה אחרת בעולם לא טורחת לעשות. מי שכמובן אחראי על כל שרשרת הייצור והאספקה של אפל, הוא לא אחר מאשר טים קוק, שעם הגעתו לאפל בסוף שנות ה- 90' ניהל את העברת פס הייצור של אפל, ממפעלים בארה"ב, שגרמו לאפל שנאבקה בימים אלו על הישרדותה לדמם לא מעט כסף, לסין ובהמשך פיקח על כל תחום האופרציה של אפל במזרח, טרם כניסתו לתפקיד המנכ"ל באופן רשמי באוגוסט 2011, חודשים ספורים לפני מותו של ג'ובס. בשנה האחרונה אפל הרחיבה את היקף השותפות שלה כאשר בנוסף לפוקסקון, החברה הוסיפה לרשימת שותפותיה לייצור מכשירי האייפון את חברת פגטרון, שחקנית יחסית חדשה בתחום הייצור, שהוקמה בשנת 2008. בתחילת דרכן, פגטרון הייתה יצרנית משנה עבור אפל כשבשנה האחרונה הייתה אחראית לייצור מכשירי האייפון 5c, אולם נראה כי החברה הוכיחה את יכולות הייצור שלה והשנה הדיווחים מגלים שפגטרון מייצרת נתח נכבד מכלל מכשירי האייפון 6 וה- 6 פלוס הפופולריים.

אולם נראה כי לפגטרון יש לא מעט שלדים בארון, ובמהלך השנה האחרונה ארגונים המפקחים על נושא זכויות האדם ותנאי ההעסקה בסין, דיווחו כי תנאי התעסוקה בפגטרון הם אפילו גרועים מאלו שהיו בפוקסקון, שמאז 2010, שיפרה באופן ניכר את תנאי ההעסקה של עובדיה כשלכך תרם לחץ מכיוונה של אפל שדחפה את פוקסקון להעלות את שכר העובדים, בנוסף לשיפור תנאי התעסוקה שלהם. בימים האחרונים תנאי התעסוקה של פגטרון חזרו לכותרות בזכות התוכנית Panorama, של רשת ה- BBC ששידרה לפני מספר ימים פרק דקומנטרי בשם "Apple's Broken Promises" החושף את תנאי ההעסקה המחרידים של יצרניות החומרה של אפל. בתוכנית Richard Bilton, כתב ה- BBC, נסע למזרח כדי לבדוק את תנאי התעסוקה במפעלי שותפותיה לייצור של אפל. הסרט הדוקומנטרי של Bilton, אכן מגלה שתנאי התעסוקה של פוקסקון השתפרו באופן ניכר בשנים האחרונות, אולם נראה כי אלו של פגטרון, עדיין רחוקים מלעמוד בסטנדרט שאפל דורשת, מה ששם את אפל תחת אור שלילי למדי. בין הדברים שהתגלו עולה שעובדי פוקסקון, חיים בחדרים המאכלסים כ- 12 עובדים, בעוד תנאיה של אפל דורשים לא יותר מ- 8 אנשים בחדר. בנוסף עולה כי העובדים בפס הייצור נמצאים תחת לחץ הנגרם ממשמרות ארוכות ויחס מחפיר.

Richard Bilton

Richard Bilton, כתב ה- BBC

אולם מה שמדאיג עוד יותר הוא התגלית של Bilton, לגבי מכרות הבדיל (Tin) באינדונזיה, שוק הבדיל השני בגודלו בעולם, בהן ילדים קטנים חופרים במכרות לא מאושרים כדי לספק לתעשיית הטכנולוגיה את המחצב הכה חיוני למכשירי הטכנולוגיה. בתוכנית Bilton חושף את המכרות מהן משיגה חברת פגטרון את הבדיל עבור מפעלי הייצור שלה ואין ספק שהדבר מעלה לסדר היום את המצב הכאוטי השורר במדינות במזרח, שמזכיר לא מעט את הנושא סביב יהלומי הדמים באפריקה.

אפל התייחסה לנושא והגיבה באופן רשמי לכתבה של ה- BBC, אם כי נראה שתגובותיה של אפל לא נכללו במלואן בכתבה, שבחרה להציג את פוקסקון ואת פגטרון כמפעלי הייצור של אפל, מבלי להזכיר את החברות האחרות עבורן מפעלים אלו מייצרים את מוצרי הצריכה הטכנולוגיים. אפל היא אולי אחת החברות הגדולות ביותר שמזוהות עם פוקסקון ופגטרון, אולם כאמור היא בהחלט לא היחידה שפועלת עם חברות אלו, כשפגטרון מייצרת מחשבים ניידים, לוחות אם של מחשבים שולחניים, טלויזיות LCD, קונסולות משחק, מודמים ועוד עבור חברות רבות. אולם אין ספק ששמה של אפל יוצר עניין רב יותר. הטלגרף האנגלי חשף מייל פנימי שנשלח באפל על ידי ג'ף וויליאמס, סגן נשיא בכיר באפל לתחום האופרציה (שירש את התפקיד מקוק) לעובדי החברה באנגליה בהם וויליאמס מציג את הצד של אפל בנושא זה, צד שלדעתו ולדעת טים קוק שנפגעו באופן אישי ועמוק, לא שוקף בכתבה הדוקומנטרית. במייל אותו פרסם האתר 9to5mac במלואו, וויליאמס מציין שנושא מכרות הבדיל באינדונזיה הוא בעייתי מאוד, מאחר ולא ניתן לדעת מה מקור הבדיל. כך שבפני אפל עומדות 2 אפשרויות: הראשונה היא להבטיח ששותפותיה לייצור לא ירכשו בדיל מאינדונזיה, אולם צעד זה שיקטין את הביקורת מול אפל לא ישפר את הנושא. מנגד אפל בוחרת להמשיך ולפעול באינדונזיה ולדחוף את הממשל המקומי לנטר את הנושא בצורה נרחבת יותר, כדי לצמצם למינימום את פעילות המכרות הלא חוקיים. אולם נראה שמה שפגע בקוק ובוויליאמס יותר הוא הטענות של ה- BBC, לפיכך אפל לא פועלת לשפר את תנאי התעסוקה של עובדי שרשרת הייצור של שותפותיה של אפל, דבר שלטענותו של וויליאמס הוא רחוק מהמציאות.

וויליאמס מציין כי כ- 1,400 מעובדי אפל נמצאים במזרח, ביניהם אפילו טים קוק שביקר במפעלי הייצור של השותפות של אפל בשנתיים האחרונות, והם בודקים ומנטרים בין היתר את תנאי התעסוקה בשרשרת האספקה והייצור של אפל, כשבשנה שעברה עובדים אלו ביצעו למעלה מ- 600 ביקורות, רובן לא עמדו בסטנדרטים של אפל, אולם החברה ממשיכה לפעול לשיפור התנאים ולדחוף את הסטנדרט גבוה, דבר אותו לא עושה אף חברה אחרת הפועלת עם אותן שותפות ייצור ו/או אספקה. במייל וויליאמס מציין שאפל הגיעה השנה למצב בו התנאים מתקיימים בהיקף של 93% והחברה ממשיכה לפעול כדי להמשיך ולשפר את הנושא, כשבין השיפורים ניתן כבר לראות שיפור בתנאי המחיה, השכר ושעות העבודה. יש לציין שאפל לא מתעלמת מהנושא, כפי שניתן להבין מהתוכנית של ה- BBC ולפני שנתיים אפל שיתפה פעולה באופן מלא עם התוכנית Nightline, של רשת ABC שביקרה במפעלי הייצור של שותפותיה של אפל, בהם התגלו דברים דומים. מה שכן בניגוד לתוכנית של ה- BBC, בפעם שעברה אפל הייתה שותפה לנושא וניתנה לה ההזדמנות להגיב.

בשנה האחרונה אפל פועלת להחליף את עובדי פס הייצור ברובוטים, כאשר החלוצה בנושא זה היא פוקסקון, אם כי לפי דיווחים שפורסמו לאחרונה נראה כי הדיוק של הרובוטים לא עומדת בתקן אותה אפל דורשת, מה שאומר שיקח עוד קצת זמן עד שרובוטים יחליפו את עובדי הייצור בפוקסקון, אם כי כעת נראה שלאפל יש תמריץ גדול מאוד ללחוץ על שותפותיה לעבור לאוטומציה כמעט מלאה בפסי הייצור שלה. אין ספק שכל נושא תנאי התעסוקה של עובדים במזרח הוא נושא חשוב שצריך לעלות לסדר היום של חברות הטכנולוגיה שפועלות עם אותן חברות, אולם ברור שלחבר את שמה של אפל, כאילו שמדובר במפעלים שלה עצמה הוא לא יותר מאשר ספין שיווקי שנועד להעלות את רמת הרייטינג של התוכנית, שהרי באנגליה שהיא השוק הגדול ביותר של אפל באירופה, תוכנית על שרשרת האספקה והייצור של סמסונג לא הייתה מביאה רייטינג רב.

האירוניה היא ש- Bilton מתחיל את התוכנית באופן בו הוא מנסה להציג את אפל בתור כת, דבר שהוא בהחלט לא חדש בהקשר של ענקית הטכנולוגיה, אם כי מאז אמצע שנות ה- 2000, קהל הצרכנים של החברה התרחב לכדי מאות מליונים ברחבי העולם, פי כמה וכמה מעשרות המליונים שבחרו במוצרי החברה במהלך תקופהת הקושי של החברה, והם אלו שיצרו את תדמית הכת סביב החברה. כמו כן נראה שבעוד Bilton לא בוחל להציג את קהל המשתמשים של אפל כמעריצים נלהבים, מודה בעצמו שהוא משתמש באייפון ובמקבוק, איתם הוא נראה לאורך התוכנית. שוב, מדובר בנושא חשוב מאוד שחברות הטכנולוגיה והממשלות צריכות להתייחס אליו, אולם לצייר את אפל בתור האשמה העקרית היא תכסיס שיווקי די עלוב.
אתם מוזמנים לציין בתגובות האם אתם מסכימים עם האופן בו אפל מוצגת בתוכנית של ה- BBC ואת דעתכם הכללית על הנושא.

 

מקורות: 9to5mac ו- Engadget
עריכה, תרגום ותוספות: natisho