מנסרים את הענק הירוק

ע״י

המנסר שב ומתחיל עם ניסור הסטטוס קוו סביב אפליקציית המסרים וואצאפ ולמה יש אלטרנטיבות טובות יותר.

 

 

המנסר מוגאס

וואטצאפ
מי לא מכיר כיום את אפליקציית מסרונים ולמעשה הרשת החברתית אשר שמה הפך להיות שגור בלקסיקון הטכנולוגי הבינלאומי של המאה ה-21? מדובר באפליקציה החוצה פלטפורמות (לפחות במובן חלקי), מוכרת לכל, פשוטה באופן יחסי לשימוש – וכזו אשר מהווה נכס צאן ברזל של העולם הסלולרי שלנו. בין אם מדובר בהודעות הפרטיות שאנחנו כה אוהבים מחד גיסא, לבין אם מדובר בהודעה מאחת הקבוצות הארורות הללו שכולנו שונאים בדם אבל עדיין משתייכים אליהן (עבודה, משפחה, חברים) מאידך – לא ניתן להתווכח עם הפופולריות ועם הזמינות של הענק הירוק. אין מה לעשות: מעל ל-350 מיליון משתמשים לא טועים – אלא שהם פשוט תועים. אבל, אבל אבל, סבלנות – נגיע לזה… בינתיים, בשביל הספורט, בואו נמנה עוד עובדה קטנה בנוגע לענק הירוק: הוא אולי ירוק כלפי חוץ (צבע האייקון המוכר), אבל הוא כחול מבפנים. כחול, באותו הגוון כשל צבע הלוגו של החברה שקנתה אותו, בתמורה ל-22 מיליארד דולר:

פייסבוק
ברכישה הזו, ממשיכה פייסבוק – כחלק מטקטיקת ההישרדות שלה בעולם הרשתות החברתיות – להישאר במקומה כשליטה הבלתי מעורערת בעולם הרשתות החברתיות. ״טקטיקת הישרדות? על מה דה-פאק הוא מדבר?״, ודאי יתהו פה. ובכן, מכיוון ששאלתם: אם מסתכלים על ההיסטוריה של מושג הרשת החברתית לאורך השנים מאז המצאתו – ישנה מגמה אחת שתמיד חוזרת על עצמה, ושתמיד תחזור על עצמה בסופו של דבר. המגמה היא שבכל דור ודור, תמיד קם יורש חדש לממלכה. הקוראים כאן אשר נמנים על טווח הגיל שלי (או מבוגרים יותר) עשויים לזכור את ICQ, מה שלרבים מאיתנו היה למעשה הגרסה הראשונה של הרשת החברתית (אני לא מדבר על mIRC, כי זה בכלל משהו שמעטים יזכרו אם בכלל). אחריו בא ה-Messenger, בין אם של AIM, של MSN.
האבולוציה הבאה בתור הייתה Myspace, ואילו זו מצאה את מותה לבסוף כאשר פייסבוק הגיעה בסערה, והותירה את Myspace ריקה ונידחת כמו גן שעשועים נטוש באיזו עיירה אוקראינית שממוקמת מזרחית לצ׳רנוביל.

לא כל כך נעים לראות גן סגור. מקור: henke

לא כל כך נעים לראות גן סגור. מקור: henke

כפי שציינתי: בהיסטוריית הרשתות החברתיות, תמיד קם לו יורש. זהו עניין בלתי נמנע, ומי שנמצא על ראש הגבעה נמצא שם רק לזמן שאול בטרם מתחרה חדש, צעיר ודינמי יותר יעיף אותו מראשה וירש את מקומו. זו הסיבה העיקרית שבגינה הטקטיקה של פייסבוק עד כה בנוגע לתחרות הייתה לרכוש כל מתחרה בעלת פוטנציאל להוות איום כלפיה. שתיים מהגדולות ביותר והמוכרות ביותר במובן הזה, הן וואטצאפ ואינסטגרם: שתי הפלטפורמות הללו איימו על פייסבוק הרבה יותר מאשר שגוגל פלוס (הכושלת) איימה עליה, או שטוויטר (השונה במהותה) מאיימת עליה. אבל העדות הגדולה ביותר לכך שימיה של פייסבוק הם בסופו של דבר ספורים (אם כי אין לנו מספר מדויק או דרך לחזות אותו), נמצאת לאו דווקא ברכישות הללו של מתחרותיה, אלא בשתיקה הרועמת (מבחינה טכנולוגית) שבאה אחרי ״מסעות השופינג״ הללו. במילים אחרות: מאז שפייסבוק רכשה את וואטצאפ ואינסטגרם, ולחוד מהעובדה שהם הפכו לחלק מ-״משפחת האפליקציות של פייסבוק״ – שתי האפליקציות הללו קפאו על שמריהן ולא הציגו ולו צעד חדשני אחד (אלא אם כן אתם מחשיבים את שינויי העיצוב הקלים שהן קיבלו).

אה, סליחה: אינסטגרם הציגו העלאת קטעי וידאו בכדי להתחרות ב-Vine (תרימו יד, מי שמשתמש בפיצ׳ר הזה. כן כן, שלושתכם), איך שכחתי… ומה עם וואטצאפ? – אה, הפלא ופלא – בדיוק השבוע זכינו לראות במו עינינו שמועה שהפכה למציאות (סוג של…): וואצאפ משחררת ממשק ״וובי״ למחשב. למי שטכנולוגיה אינה שפת האם שלו, הכוונה היא שוואצאפ תאפשר לכם כעת להתקין אותה גם על המחשב האישי, ולנהל שיחות דרכה מעל גבי המחשב בנוסף לסמארטפון. הרי, זה מתבקש בסופו של דבר… אפל עשתה זאת בשנה האחרונה עם Yosemite ו-iOS, סקייפ ווייבר נמצאות על מחשבים, טאבלטים ועל מכשירים סלולריים – ואילו התחרות האמיתית של וואטצאפ הקדימה אותה במובן הזה כבר מלפני יותר משנה. אני מדבר כמובן על אפליקציית המסרים המתחרה לוואטצאפ, טלגרם (Telegram Messenger). אבל גם נגיע לזה… אני אפילו עוד לא באמת התחלתי לנסר את הענק הירוק, וזו היא בסופו של יום גולת הכותרת. ואם כבר בענייני הכותרת עסקינן, אז בואו נבחן מספר כותרות שהתפרסמה אתמול (יום ה׳, 22.01.15):

״בשורה לגולשים: וואטסאפ זמינה לשימוש גם דרך המחשב״ – כיכר השבת
״כך תפעילו את וואטסאפ מהמחשב״ – ynet
״וואטסאפ הוסיפה גרסה לדפדפן המחשב: כך ניתן להפעיל אותה״ – הארץ
״מעכשיו גם בדפדפן: וואטסאפ מאפשרת להתכתב ברשת״ – גלובס
״סוף סוף זה כאן: אפליקציית וואטסאפ – לשימוש גם במחשב״ – מאקו

הדגשים באדום הם כמובן של המנסר, ואתם מוזמנים לקרוא בין השורות: סוף סוף מישהו בצוות הפיתוח של וואטצאפ נזכר שמצפים מהם גם לבצע משהו מאחורי הקלעים בכדי לשפר את האפליקציה שלהם, ולו בשביל להצדיק את הדולר המסריח הזה שהם גבו ממשתמשים חדשים במשך השנים (בהנחה ומישהו בכלל שילם להם). כלומר, זה לא שוואטצאפ לא מספקת את הסחורה מבחינת מספר המשתמשים באפליקציה (לפחות לא בכל הקשור לקהילת המשתמשים הגדולה והמתרחבת שלה, כי הרי כל העולם ואשתו משתמשים כיום בוואטצאפ, וזו בדיוק הסיבה שבגינה כל הכותרות לעיל מדברות עליה כמי שמביאה את הבשורה הטכנולוגית, ומתעלמים בניחותא מ… ובכן, כל העובדות בשטח:), זה שהיא לא מספקת את הסחורה מבחינת חווית השימוש שלה – שכן אפליקציית וואטצאפ מככבת בכותרות לרוב מסיבות הרבה פחות מפרגנות ואופטימיות. למעשה, הפעם האחרונה שוואטצאפ הוזכרה בכותרות היה לפני כמעט חודשיים, בחודש דצמבר, תחת הכותרת:

״לא מחובר/ת: ווטסאפ קרסה שוב״ – כיכר השבת

הופה, נזכרתם אה?
לא רק בפעם הזו מהכותרת לעיל, אלא בכל אותם הפעמים בהם אפליקציית וואטצאפ קרסה בשנים האחרונות (רמז: לא מעט פעמים), וכתוצאה ישירה מכך הרשת כולה (אתרי חדשות, פייסבוק) געשה כמרקחה, ממש כאילו ש – רחמנא פאקינג ליצלן – חזון אחרית הימים הגיע. ואם כבר אנחנו בקטע של נוסטלגיה, אולי זה המקום להזכיר גם שאפליקציית וואטצאפ לא ממש התעדכנה יותר מידי מבחינה ויזואלית בשנים האחרונות, שזו בעצם צורה עדינה יותר לומר שהאפליקציה לא השתנתה כמעט בשיט מבחינת העיצוב שלה מאז שהיא יצאה לשוק האפליקציות העולמי. האמת היא שרק בשנתיים האחרונות זכינו לראות אותה ״מתגברת״ את מערך הפיצ׳רים שלה ע״י הוספת היכולת לשלוח הודעות קוליות בצורה קלה יותר. ומה הדבר הכי חדשני שהיא הוסיפה בשנים האחרונות, למעט הממשק הוובי הזה, התשאלו? – היא הוסיפה את שני סימני ה-VV לצד ההודעה הנכנסת, בצעד אשר שכלל את מידת הסטוקריות שלנו לדרגת אומנות. וואו, תודה וואטצאפ: לא מספיק שעדיין היו לי כמה חברים/קרובי משפחה שאשכרה האמינו שה-VV הרגיל משמעו שההודעה נראתה ע״י הצד השני (במקרה זה – אני), אלא שעם התוספת הזו – אתם אשכרה נתתם להפרעת האישיות של אותם האנשים לגיטימציה…

עוד עדות לכך שאפליקציית וואטצאפ היא למעשה השירות הכי לא מפותח ולוקה בחסר לעומת התחרות, היא העובדה שאנחנו כבר בשנת 2015, והענק הירוק והמוגבל שהוא וואטצאפ רק עכשיו הואיל בטובו להשוות צעד מול התחרות עם הממשק הוובי המוגבל שלו, וגם כאן – מדובר בעד חצי אפוי בלבד, שכן בעוד ש-iMessage של אפל מאפשר את הפונקציונליות הזו למשתמשי iOS/OS X, ואפליקציית Telegram Messenger מאפשרת את הפונקציונליות הזו למשתמשי המק, ה-PC, לינוקס, iOS, אנדרואיד ו-Windows Phone – הממשק הוובי של וואטצאפ זמין כרגע דרך דפדפן הכרום בלבד, ורק עבור משתמשי אנדרואיד, בלקברי ו-Windows Phone. מעבר לכך, האמת הפשוטה היא שבניגוד ל-Telegram Messenger, הממשק הוובי של וואטצאפ הוא כל-כך נכה, עד כי הוא בכלל לא מהווה תחליף לאפליקציה בסמארטפון. בחברה עצמה אפילו טרחו להדגיש שמדובר כרגע רק ב-״תוספת״ לשירות ,המאפשרת רק את הצגת השיחות במחשב האישי. במילים אחרות: לצפיה בלבד, ללא יכולת הזנה מהמחשב. יותר גרוע מכך: הגרסה הוובית תלויה (Tethered, אם תרצו – בחוט בלתי נראה) באפליקציה לסמארטפון: עיקרו של השימוש בפלטפורמה (הזנת תוכן) עדיין ימשיך להתבצע באמצעות האפליקציה, ואם תרצו להתחבר לוואטצאפ במחשב – תצטרכו לסרוק קוד פאקינג QR (ברקוד) בעמוד האינטרנט של וואטצאפ באמצעות האפליקציה לסמארטפון, כאילו חזרתם אחורנית בזמן לשנת 2011. וואו, מה אני אגיד לכם… חדשנות!

קוד QR - ברוכים הבאים לשנת 2011.

קוד QR – ברוכים הבאים לשנת 2011.

ומה התירוץ של וואטצאפ בנוגע לסיבה שבגינה השירות זמין למשתמשי בלקברי (פאקינג בלקברי!) לפני שהוא זמין למשתמשי iOS? – ובכן, כמה נוח: ״בגלל מגבלות של הפלטפורמה של אפל״. מוזר אם כך, שאפליקציית טלגרם (Telegram Messenger) לא נתקלה במגבלות הללו, שכן האפליקציה שלה זמינה גם למשתמשי iOS ו-OS X, ומתפקדת נהדר – ללא קריסות, וללא בעיות. האמת הפשוטה כאן רבותיי, היא אירוניה עצובה ביותר: iOS, שבעברה זכתה לכינוי ״הגן הסגור של אפל״, היא למעשה יותר פתוחה כיום מאשר וואטצאפ. העדות לכך היא שאפליקציית טלגרם, אשר בנויה על קוד פתוח, עובדת בצורה מצויינת לכל אורך הפלטפורמה הניידת והשולחנית של אפל – ומאושרת ע״י אפל. אבל מה שהופך את טלגרם להרבה יותר טובה מוואטצאפ אינו העובדה שזו ״קוד פתוח״ והשניה ״סגורה״, אלא היצע הפיצ׳רים המתקדם שטלגרם מציעה לעומת וואטצאפ, והעובדה שהשירות שלה הרבה יותר אמין, בטוח ומלא. החסרון היחיד של אפליקציית טלגרם הוא שכמות המשתמשים בה קטנה יותר מכמות המשתמשים בוואטצאפ, אבל זה משהו שיכול להשתנות בהניד עפעף. הנה רשימה של הפיצ׳רים שטלגרם מציעה:

פיצ׳רים של טלגרם

פיצ׳רים של טלגרם

סיבות לעבור לטלגרם

סיבות לעבור לטלגרם

ואולי יותר חשוב מכל, רשימת המכשירים הנתמכים ע״י טלגרם:

מכשירים שנתמכים ע״י טלגרם

מכשירים שנתמכים ע״י טלגרם

אם כך רבותיי, לסיכום:
מדוע וואטצאפ זוכה לכל-כך הרבה חשיפה כאשר למעשה מדובר באפליקציה מיושנת, המחסירה פיצ׳רים לעומת מתחרותיה, ולא מתקרבת לרמת האיכות שלהן? – ובכן, פופולריות(יזם). אבל להזכירכם: כל העולם גם המשתמש במכשירים סלולריים ״טיפשים״ לפני שהאייפון הגיע ושינה את המצב. בכל דור ודור קמה לה אלטרנטיבה טובה יותר מהסטטוס קוו, ותמיד לוקח זמן עד שהיא תופסת מומנטום והופכת להיות מובילת הקו. במקרה הזה, טלגרם היא ללא ספק אלטרנטיבה שעולה על וואטצאפ בכמה ובכמה מונים. אני לא יכול לתאר לכם עד כמה זה נוח להיות מסוגל להתחיל שיחה באפליקציית טלגרם במחשב, ולהמשיך אותה באפליקציית טלגרם בסמארטפון כשאני יוצא מהבית. אני לא יכול לתאר לכם עד כמה זה נוח לנהל שיחה בטלגרם בסמארטפון, ואז לעבור למחשב ולהשאיר את הסמארטפון בצד מכיוון שאני גם ככה צריך לעבוד על המחשב. אני גם לא יכול לתאר לכם עד כמה אפליקציית טלגרם קלילה – לא טוחנת סוללה, לא מעמיסה על המערכת, ועד כמה היא אמינה –  בחיים לא קורסת או מאבדת חיבור לשרת. את כל העובדו הללו, תוכלו לגלות בעצמכם אם תבחרו להוריד אותה. כך או כך, מה שבטוח בטוח: הענק הירוק מת מזמן, והגופה שלו מצחינה בשמש. זה רק עניין של זמן עד שאנשים יתעוררו ויבינו שיש כבר משהו יותר טוב בנמצא – וככל שיותר אנשים יורידו את טלגרם ויפיצו אותה בין מכריהם, כך יהיה.

אתם גם לא חייבים להיפטר מוואטצאפ כל-כך מהר. אני עדיין שומר אותה על המכשיר שלי, אבל בפועל משתמש בטלגרם הרבה יותר – שכן עם יעילות, נוחות ואיכות כמו של טלגרם אי אפשר להתווכח (אלא אם כן אתם פשוט אוהבים להתווכח). כך שנותרת השאלה הפשוטה: לחוד מכמות המשתמשים, שזהו נתון משתנה שניתן להשפעה בקלות יחסית, מה הם התירוצים שבגינם אנחנו ממשיכים להשתמש בוואטצאפ – אפליקציה סגורה, חסרת פיצ׳רים ומלאה בבעיות לעומת מתחרותיה? מה, כוחו של הרגל? מזוכיזם? אהבה לטכנולוגיה מקרטעת וחצי אפויה? זוכרים לה חסד נעורים? – חלאס. בסופו של יום, כשיש אלטרנטיבה טובה יותר בשטח – כל הסיבות שבגינן אנו בוחרים להישאר עם האלטרנטיבה הפחות טובה, הם תירוצים בלבד. הענק הירוק מת, רבותיי. מת מזמן. כל מה שעשינו כאן הוא לנסר את הגופה. תעשו לעצמכם טובה, ותורידו את טלגרם למכשירכם. ספרו לאנשים שאתם מכירים עליה. אז נכון, לא אני ולא אתם רואים מזה כסף – אבל בסופו של יום, אנחנו כן נראה מזה נחת, וזו השורה התחתונה.