האייפד חוגג יומולדת 5

ע״י

היום לפני 5 שנים, סטיב ג'ובס הציג בפני העולם את האייפד ובכך סימן את ההצלחה של אפל לפצח את תחום הטבלטים. על מה שקדם לאייפד ועל מה שצפוי בעתיד.

 

 

iPad air 2

לפני 5 שנים, אחרי שנים רבות של שמועות וסברות לפיהן אפל מפתחת מכשיר טבלט, סטיב ג'ובס הציג את האייפד לעיני העולם. מעטים ניחשו שהמכשיר יהפוך ללהיט כפי שמתברר בראיה לאחור, כאשר בעת השקתו רבים לעגו למכשיר בין אם בגין שמו, או בעין העובדה שמדובר למעשה במכשיר אייפוד טאץ' גדול ממדים. בעיקרון כיום ניתן להסתכל על אותם הספקנים וללעוג להם. אולם אם ניסתכל על ההיסטוריה של מכשירי הטבלט שקדמו לאייפד, ניתן להבין שמדובר בשוק שהיה קשה מאוד לפיצוח והניסיונות הקודמים של רבים וטובים יצרו ספקנות רבה סביבו. כאמור הטבלט לא היה קונספט חדשני. טבלטים באו והלכו מספר עשורים לפני הצגתו של האייפד. בעוד חלק מהם היה בשימוש במעבדות מחקר, היו גם לא מעט ניסיונות לדחוף את הקטגוריה בשוק הצרכני. למעשה הטבלטים הראשונים שהוצגו לשימוש צרכני היו בשנת 1989 כשמכשירים כמו ה- GRiDPad של סמסונג וה- PoqetPad של פוג'יטסו הציעו מכשירי טבלט עם מסכי מגע קטנים אותם ניתן היה לתפעל עם עטי סטיילוס. ה- GRiDPad זכה להצלחה המסחרית הרבה ביותר, כאשר הוא אומץ על ידי הצבא האמריקאי. אולם הפרופיל המסורבל, המשקל והעובי לא הפכו אותו לפופולרי בשוק הצרכני. גל הטבלטים השני הגיע בחלק הראשון של שנות ה- 90', כאשר מכשירים כמו ה- פאלם פיילוט והניוטון של אפל הפכו להיות פופולריים בעיקר בקרב השוק הארגוני. מכשירים אלו היו קטנים יותר, קלים יותר וזולים (באופן יחסי) יותר מקודמיהם ולמרות שגם הם הסתמכו על עטי סטיילוס לתפעולם, היכולת שלהם לזהות כתב יד הפכה את השימוש בסטיילוס לשימושי עוד יותר. מה שכן מכשירי אלו היו מוגבלים מבחינת השימוש שלהם והם היו פופולריים יותר כארגוניות ולא בכדי הם נקראו בשם PDA (שהיה השם של הטבלט מבית פאלם והוא קיצור של personal digital assistants) שהפך לשם גנרי לקטגוריה זו.

בתחילת שנות ה- 2000, מיקרוסופט ניסתה להתניע את הקטגוריה ולהביא אותה לעולם המחשבים המיינסטרימי. הקונספט של מיקרוסופט היה מבוסס על מערכת ההפעלה חלונות (ובעיקר חלונות XP) ובשימוש בעטי סטיילוס כתחליף לממשק העכבר השולחני. מה שכן לאור העובדה שמערכת ההפעלה של מיקרוסופט לא פותחה מתוך מחשבה לממשק מגע, התוספת שהייתה דרושה הפכה את מערכת ההפעלה לכבדה ומסורבלת, דבר שיצר חווית שימוש נוראית שגרמה לכישלונם המסחרי של טבלטים אלו, בניגוד לציפיות של ביל גייטס שסבר שהטבלטים הם עתיד המחשוב. במשך כל אותו הזמן, אפל למדה בשקט את הנושא ולמרות הכחשות חוזרות ונישנות מצידה, החברה פיתחה את הגרסה שלה למכשיר הטבלט. מה שכן מסתבר שפיתוח הטבלט נדחה לטובת פיתוח האייפון, ורק אחרי שהאייפון התבסס, אפל השכילה לחזור ולפתח את הטבלט וליישם בו את כל מה שהחברה למדה ממכשיר הסמארטפון הפופולרי שלה. האייפד היה שונה בתכלית השוני ממכשירי הטבלט שקדמו לו כשהדוגמא הבולטת ביותר היא חסרונו של הסטיילוס ובגלל שהוא היה דק יותר, קל יותר, עם זמן סוללה ארוך יותר ועם מערכת הפעלה שפותחה באופן ייעודי לממשק טאץ' הוא הפך לכדי הצלחה מסחררת. בכך אפל הצליחה איפה שרבים נכשלו, כשהצלחה זו הייתה שילוב של הזמן הנכון, במקום הנכון ועם הביצוע הנכון.

אולם כאמור בתחילת דרכו האייפד זכה להרבה ביקורות. רבים טענו שהמכשיר שימושי רק לצריכת תוכן ולא ליצירת תוכן ובכך הוא לעולם לא יוכל להחליף את המחשב האישי. תלונות נוספות התייחסו לעובדה שבתחילת דרכו האייפד לא הגיע עם יכולת של מולטי טאסקינג או הגיע עם מצלמה קדמית מובנית שרבים ראו כפיצ'ר שימושי לביצוע שיחות וידאו. השקת האייפד גם יצרה חזית קרב בין אפל לבין חברת אדובי, אחרי שהאחרונה החלה להשמיץ את אפל בכך שזו החליטה להחסיר את התמיכה בטכנולוגיית הפלאש בדפדפן המובייל ספארי של האייפד. מה שכן כל אלו לא שינו יותר מדי לצרכנים שראו באופן מיידי את היתרונות של האייפד: מכשיר מחשוב סופר נייד יותר מהמחשב האישי ונוח יותר לשימוש מהסמארטפון, בדיוק כפי שאפל הציגה את המכשיר. מאז אפל שיכללה את האייפד מדי שנה (ובמקרה של האייפד 4 אפילו חצי שנה), כשהחברה משפרת את החומרה של הטבלט, מוסיפה לו מצלמות קדמיות ואחוריות, שיפורי תוכנה רבים ביניהם מולטי טאסקינג וכן עודדה את קהילת המפתחים לפתח אפליקציות ייעודיות עבור האייפד שהפכו את המכשיר לפופולרי ושימושי מאוד בתחומים רבים ומגוונים בין אם מדובר ברפואה, חינוך, תעופה, צילום (וידאו ו/או סטילס) ועוד. למעשה האייפד הפך להיות מכשיר הצריכה הטכנולוגי המאומץ ביותר בהיסטוריה ויש מעט מאוד תחומים בהם האייפד לא הצליח להציג דריסת רגל.

כיום 5 שנים אחרי הצגת האייפד הראשון, מכשיר הדגל של קטגוריית הטבלטים של אפל הוא האייפד אייר 2. הדור השישי של קטגוריית הטבלטים של אפל הוא הטבלט הטוב ביותר בשוק כשהוא מציע את ביצועי החומרה הטובים ביותר, לצד עיצוב דקיק וקל. באופן אירוני איש כבר לא מדבר על החיסרון בפלאש והמכשיר הפך להיות מכשיר הצילום המועדף של משתמשים רבים. אך עדיין אחרי למעלה מ- 225 מיליון מכשירי אייפד שנמכרו, קיים לא מעט חשש לקטגוריה בכלל ולאייפד בפרט. חשש זה עולה מאיבוד המומנטום של מכירות הטבלטים שבשנה האחרונה הולך ויורד באופן ניכר. מצב זה גורם ללא מעט אנשים להסיק שהטבלט הוא אופנה חולפת וכמו מחשבי הנטבוק שקדמו לו, כך גם שוק הטבלטים יעלם לתהומות הנשיה הטכנולוגיים. אולם המציאות היא קצת שונה ומכירות הטבלטים ובראשם האייפד ממשיכים להיות מרשימים בהיקפם ונראה כי הסיבה העקרית לירידה בהיקף המכירות של מכשירי הטבלט הוא התנהגות השוק. מסתבר שמבחינת מחזורי השדרוג, שוק הטבלטים דומה יותר לשוק המחשבים האישיים, מאשר לשוק הסמארטפונים והמשתמשים נוהגים לשדרג את מכשירי הטבלט שלהם מדי 3-4 שנים, כשבדרך כלל מכשירי הטבלט הישנים מועברים לבני משפחה או לשימוש הילדים. כמו כן לאור העובדה שמכשירי הטבלט הם לא מצרך נדרש כמו סמארטפונים, אלא יותר מוצר מותרות, שהרי השוק שלהם הוא קטן יותר משוק הסמארטפונים.

iPad plus with Stylus concept

ההיסטוריה הקצרה של האייפד היא ללא כל ספק היסטוריה מוצלחת מאוד וכעת העיניים נשואות לכיוון העתיד מתוך ציפייה לראות לאיזה כיוון אפל תקח את האייפד וכיצד החברה תמשיך ותפתח את המכשיר. אחת הסברות שנשענת על חרושת השמועות היא שאפל תציג דגם גדול יותר של אייפד, שיתהדר במסך של כ- 12 עד 13 אינץ'. לאחרונה לשמועות סביב אותו אייפד פלוס, התווספו שמועות לפיהן אפל מפתחת עט סטיילוס לשימוש עם הטבלט גדול הממדים, כשהעט יגיע בתור אביזר פריפריאלי צד ג' ולא בתור אביזר הכרחי לשימוש. שמועה זו יצרה סערה רבה ברשת, כשנראה שהיא סותרת את דבריו של ג'ובס בנושא, שציין שאם אתה צריך סטיילוס, נכשלת. אולם במבט מפוקח נראה כי לא מדובר באידיאולוגיה מנוגדת שהרי קודם כל עט הסטיילוס הוא לא יהיה הכרחי, ודבר שני נראה שהעט הזו עשויה להיות שימושית מאוד עבור משתמשים בשווקים מסוימים, כמו: השוק המקצועי (ציירים וגרפיקאים), בשוק האקדמי ובשוק הארגוני.

יומולדת שמח! 🙂

 

מקור: Wired
תמונות קונספט של האייפד פלוס: Macrumors
עריכה, תרגום ותוספות: natisho