המנסר מוגאס | אזור הטמטומים

ע״י

האזרח מספר 1 בישראל מארח את האיש מספר 1 של אפל, ודווקא האפליסט מספר אחד בישראל מעקם את אפו לנוכח הצחנה שעולה מכל הסיפור. בהמשך:

 

המנסר מוגאס


יום שישי שטוף שמש, ציפורים מצייצות.
לא בדיוק התפאורה המתאימה לניסור פרוע ועצבני, ומעבר לכך – בניגוד לרוב הפעמים שבהן אני מנסר כתבות – הפעם אין לי כתבה ספציפית שאני מתכוון לכלות בה את זעמי. אם להיות כנה, האמת היא שאני בכלל לא זועם הפעם, אלא להיפך: אני משועשע ברמות היסטריות. וכי למה אני משועשע, התשאלו? – ובכן חברים, אני משועשע מכיוון שבמה שמסתמן כפעם הראשונה בחיים שלי, אני מוצא את עצמי במצב של הפוך על הפוך: בדרך כלל, אני מוצא את עצמי במצב שבו אני הקול הפרו אפליסטי היחיד במשוואה, כאשר מרבית הבלוגוספירה עושה כמיטב מאמציה להיות אנטי, צינית ואפילו במקרים מסויימים להציג מידע טועה ומטעה אודות החברה מקופרטינו. כיום, למעט השמש והציפורים, אני מרגיש כאילו שהתעוררתי בביזארו לנד.

בניגוד לברווז העיתונאי המתוקשר מהשבוע שעבר, הפעם המנכ״ל הרואה והאינו נראה של חברת אפל (טים קוק) אכן נחת בארץ בכדי לחנוך את משרדי החברה בהרצליה השכנה. בנוסף לכל שאר הווג׳עראס שאליו נחשף במסגרת ביקורו, נפגש קוק גם עם הנשיא המכהן ראובן ריבלין, ועם הנשיא לשעבר שמעון פרס. מסביב, ההילולה התקשורתית הייתה בשיאה, ומי שהקשיב טוב טוב ודאי יכל ודאי לשמוע אותי בעודי מתפוצץ ומתקרקר מצחוק אי שם ברעננה על חשבון כל עיתונאי המיינסטרים דמיקולו הישראליים, אשר סלידתם העזה מאפל היא לא סוד ואשר בדרך כלל לא מפספסים הזדמנות לקטול אותה – בעודם מבזים את עצמם, בולעים את האגו הנפוח שלהם ותוחבים את הדעה ה-בדרך-כלל-אנטי-אפליסטית הפומפוזית שלהם עמוק להיכן שהשמש אינה זורחת, בכדי לסקר את ״אירוע השנה הטכנולוגי בישראל״.

עם כל הפרגון הפתאומי הזה שלו זוכה אפל בימי ביקורו של קוק בישראל, מתגלה הצביעות של אותם גופי מיינסטרים במערומיה, ובמלוא הדרה: בימים כהרגלם, הסטטוס קוו היה לראות את אפל נקטלת בחדשות המיינסטרים על ימין ועל שמאל. למה? – כי לא הייתה לה פה נציגות, וזו אפל, אז היא הייתה מטרה קלה. אבל עכשיו שטים קוק מגיע ארצה, עכשיו שאפל פתאום הקימה כאן מרכזי מו״פ ועכשיו שטים קוק הבטיח חגיגית (במילים על הקרח) שתהיה כאן חנות אפל סטור למהדרין – פתאום אפל הפכה לחביבת המדיה הישראלית, בפרט באתרים שנותני החסות שלהם הם ייבואנים של מכשירי אנדרואיד. כבר אמרתי מיליון פעם שאני חולה על אירוניה, אבל פה מדובר כבר במנת יתר מבחינתי – אני נחנק מרוב אירוניה. ״פה קבור רון ריינס, ילד 1982. מת מהתקף צחוק כתוצאה ממנת יתר של אירוניה. תנצב״ה״.

Tim Cook and Rubi Rivlin

אבל זה לא נגמר כאן…
הידעתם שהנשיא המכהן, מר ראובן ריבלין, היה קומיקאי בעברו? – כי אם לא ידעתם, הייתה לכם הזדמנות יוצאת דופן לשים לב לכך אם שמעתם את חלק מהשבחים שחילק הנשיא ריבלין לטים קוק: ״תרומתכם לאנושות חסרת תקדים. גם בתור אדם הנוהג לכתוב בעיקר בעט, ברור לי, כפי ששבים ומבהירים לי אנשי הצוות שלי ונכדיי, עד כמה גדול הנס שיצרתם״. וואלה רובי? ״חסרת תקדים״? – והנה, בבת אחת קפצנו ראש לתוך אזור הדמדומים, לתוך ביזארו-לנד, המקום שבו שחור הוא לבן, ולמעלה הוא למטה: האזרח מספר 1 מארח את האיש מספר 1 של אפל, ודווקא האפליסט מספר אחד בישראל (עבדכם הנאמן), הוא הראשון שמרים את קול הזעקה ״באמא שלכם, חלאס כבר עם מפגן הראווה המביש הזה״. הזוי ביותר, אך משעשע ביותר.

״חסרת תקדים״…
מבלי לזלזל חלילה באפל על תרומתה ההיסטורית בתחום המחשוב ולאנושות כתוצאה מכך – לקרוא לתרומה של אפל לאנושות ״חסרת תקדים״ זו למעשה אותה עבירה של עיוות המציאות שבה חוטאים לרוב אתרי המיינסטרים כשהם מסקרים את אפל, ואשר בזכותה הם זוכים לביקורים תדירים של המנסר. המצאת השירותים כפי שאנו מכירים אותם כיום (אסלה וצנרת), זו תרומה חסרת תקדים לאנושות. הרפואה המודרנית על כל היבטיה, זו תרומה חסרת תקדים לאנושות. למעשה, לקרוא לכל דבר שאפל עשתה מימיה ״חסר תקדים״ (פרט להמצאת המחשב הראשון ע״י ווזניאק ומכירתו כמחשב אישי לכל בית ע״י ג׳ובס) זה בחזקת עיוות המציאות: האייפוד לא היה נגן המוזיקה הראשון, האייפון לא היה הסמארטפון הראשון או המכשיר הנייד הראשון בעל מסך מגע, האייפד לא היה הטאלבט הראשון, שירות התשלומים שלה לא היה הראשון – וכן הלאה.

מה שאפל כן עשתה אשר חסר תקדים, הוא המיקוד בשילוב של חומרה ותוכנה עם דגש מיוחד על חווית המשתמש והידידותיות למשתמש (עזבו שלנסות ולהסביר את זה לדורות שלמים בישראל שגדלו על הסירבול הבלתי נסבל של ווינדוס ומחשבי ה-PC משול ללנסות לעקור להם שן בינה באמצעות חוט שקשור לידית של דלת), אבל מכאן ועד לקבוע שהתרומה שלה לאנושות היא חסרת תקדים? – בחייאת ריבלין, לקוק כבר יש בן זוג, אז אנא הוצא את הלשון שלך מאחוריו. זה לא ממלכתי, וזה בהחלט לא נשיאותי מצידך. ״הנס שיצרתם״… אפשר לחשוב מדבריו של הנשיא שמדובר בפאנבויי מס׳ 1 של אפל בישראל. אני בחיים שלי לא התייחסתי למוצרים של אפל בתור נס. ״קסומים״, ״מדהימים״, ״הכי טובים שיש״ ועוד כהנה וכהנה סופרלטיבים? – ברור. אבל ״נס״? – מוגזם בטירוף.

בכלל, כל האירוע הזה היה מביך, ובהסתמך על שפת הגוף של טים קוק במהלך האירועים הרשמיים הללו, זה ככל הנראה בדיוק מה שהוא חשב. באשר ל-״אפל סטור בקרוב בישראל״? – נחיה ונראה. ״בקרוב״ בשפה התאגידית האמריקאית יכול להיות גם בעוד 5 שנים, שעבור מרבית דור תרבות הצרכנות, מה שנקרא אנשי תרבות ה-״כאן ועכשיו״ המודרנית – מקבילים ל-40 שנה במדבר. עכשיו, זה לא שאני קוטל פה בכוונה, או מתאמץ לקטול – זוהי הדעה הכנה והאותנטית שלי, ואף אחד לא השפיע עליה או שילם לי עבורה. אני פשוט הרגשתי נבוך: נבוך כישראלי, נבוך כאמריקאי, נבוך כחובב טכנולוגיה – מהאופן שבו המנכ״ל של החברה הטכנולוגית הגדולה בעולם מתקבל כאן, כאילו שמדובר במנהיג רוחני עולמי או בנשיא של מדינה בעלת ברית. דווקא עכשיו, כשאני מצפה מעיתונאות המיינסטרים להיות קצת צינית וחריפה, הם עסוקים מידי בללקק לטים קוק, שאף לא נראה שהוא נהנה מזה בכלל…

מה שמביא אותי בכל זאת לקנח בכותרת אחת שלא קשורה לביקורו של קוק בישראל (בפרפרזה): ״2 פצועים בינוני, ו-85 פצועים קל בתל אביב״. כן רבותיי, ניחשתם נכון, מדובר בפיגוע – הפיגוע השנתי של סמסונג בלב ת״א, הידוע בשם מרתון תל אביב. השנה חברים, השתנו סדרי עולם: בפעם הראשונה בהיסטוריה, ובאותו השבוע – בעלי הדעות בעיתונות הישראלית מפרגנים לאפל מחד גיסא, ואילו קוטלים את סמסונג מאידך. אזור הדמדומים, ביזארו-לנד או חזון אחרית הימים – אתם תחליטו. כל מה שאני יודע הוא שהשבוע – גם אם זה רק לשבוע אחד בודד שלאחריו נחזור לאותה השגרה העייפה שאליה אנו רגילים – השתנו סדרי עולם בבעולם חדשות המיינסטרים הטכנולוגי, וכתוצאה מכך אני משועשע, מחויך מאוזן לאוזן, ונהנה מכל רגע (חוץ מהרגעים המביכים המתוארים לעיל). אירוניה, רבותיי. השבוע היא הייתה כאן במפגן ראווה, וזו השורה התחתונה.