המנסר מוגאס | מבתרים את המיינסטרים

ע״י

המנסר מוגאס מבתר את תקשורת המיינסטרים שמוכרת את נשמתה אל מול גופי הפרסום והיבואנים לטובת פרנסה, ומציג זאת דרך משקפי עולם הטכנולוגיה.

 

 

מנסר מוגאס 2

יש לי חדשות בשבילכם (טוב, אולי בעצם אני לא מחדש לכם כלום, אלא רק מדגיש – אבל בכל זאת תנו לי כמה דקות מזמנכם): אתם מופגזים בשקרים 24/7. לא, לא, זה לא המטריקס, זו גם לא תאוריית קונספירציה הזויה בשקל תשעים או בדיה ממוחי הקודח – זו עובדה חד משמעית. אני מאמין שמרביתכם גם יודעים זאת, אפילו אם אתם לא בדיוק מבינים כיצד העסק עובד (ואל תטעו, זה עסק משומן למשעי) או אפילו אם אתם סתם מדחיקים את הידיעה הזו מכיוון שאתם מאמינים ש-״אין מה לעשות בנידון״.

אני כמובן אשתדל שלא לחרוג מהקונטקסט של עולם חדשות הטכנולוגיה, אבל די בכך שאומר שהמגמה הזו, המציאות הזו, אינה מנת חלקה של העיתונות הטכנולוגית בלבד, אלא שזוהי מחלה שפשטה לכל אורך גופה של התקשורת בישראל, כמו סרטן שאוכל מבפנים כל חלקה טובה והורג אותה, לאט אבל בטוח. ״אתה מגזים ריינס״ – זהו המשפט שעבר לפחות לחלק מכם בראש. אתם יודעים מה? פייר? – יש מצב. אבל בואו נעשה עסק: אתם תמשיכו לקרוא, ובסופו של יום תחליטו – רק כאשר סיימתם לקרוא את הכתבה כולה – אם אני מגזים או לא. אני ממתין בקוצר רוח לקרוא את התגובות שלכם. אבל עד אז, הבה נמשיך:

בכל מקרה, הבטחתי להישאר בקונטקסט של עיתונות הטכנולוגיה. אם כך, כדאי שאתחיל מהעיקר ואספר לכם איך העסק עובד. זה הרי לא כזה קשה להבין, וחלק מכם כבר יודעים זאת מבלי שתצטרכו לשמוע זאת ממני. אך למי שעדיין תמים (ואני לא אומר זאת כעקיצה, אלא שאני מקנא בתמימות שלכם, באמת ובתמים – אפילו שאני עומד כעת להרוס חלק ממנה) – ענף חדשות הטכנולוגיה בישראל מתקיים אך ורק מענף פרנסה אחד: פרסום. באופן יותר ספציפי, לא מדובר כאן על מכירת שטחי פרסום באתרים, אלא אם כי על שיתוף פעולה עם יבואנים גדולים ותפקוד בפועל כגוף שיווקי שמציע את מרכולתם של אותם הייבואנים לקוראים.

עד כאן הכל כשר (לא בדיוק אבל בערך…), שכן אני לא מנסה לטעון שעולם הפרסום הוא רע מיסודו, שכל העיתונאים מוטים או שכל היבואנים רעים מיסודם. לא. מה שאני טוען כאן הוא שיש במדינת ישראל ניגוד אינטרסים שלא מאפשר לערך העיתונאות האמיתי להתקיים: מכיוון שענף הפרסום הוא למעשה מקור ההכנסה ומטה הלחם היחיד של תחום העיתונאות הטכנולוגית בישראל, משמעות הדבר בפועל היא שהעיתונות הכתובה והמשודרת תלויות בענף הפרסום למחייתן.

זאת אומרת שמה שאתם קוראים באתרי המיינסטרים ואף בחלק גדול מהבלוגים הטכנולוגיים בישראל הוא לא חדשות – אלא לא יותר מאשר קומוניקטים פרסומיים שמתחזים לכתבות חדשותיות, סקירות "אובייקטיביות" וטורי דעה כאחד. המטרה היא כמובן ברורה: למכור לכם משהו, ולעזאזל העובדות בשטח.

המשמעות העצובה והקודרת שמשתמעת מכך היא שכל ידיעה אובייקטיבית היא מהאתרים הללו והלאה, פשוט כי אובייקטיביות לא מכניסה כסף – הפרסום מכניס כסף. מעבר לכך: במקרים רבים, אובייקטיביות אף יכולה לגרום להפסדים כלכליים במידה ואתר מסויים מרשה לעצמו לשחרר כתבה שלא הכי מחמיאה לאחד מהיבואנים שעימו האתר נמצא בקשר/ בחוזה.

hand-525988_1280

לכן, מעטים מוכנים להסתכן – רחמנא ליצלן – בשמירה על קו עיתונאי סקפטי, חוקר ואובייקטיבי. אתם יודעים על מה אני מדבר, ולו מצפיה בסרטים הוליוודיים: עיתונאי שנצמד לעובדות, רודף אמת וצדק ומסקר ללא משוא פנים. אך קשה להאשים את ה-"עיתונאים" של העידן המודרני, כי  בתכלס מדובר כאן במאבק הישרדותי: בכדי לשרוד בזירה הטכנולוגית בישראל, אתרים רבים נכנעו לתכתיב והפכו לעוד ערוץ של גופי הפרסום והיבואנים. כתבים ועורכים כאחד מוכרים את נשמתם – לא בעבור בצע כסף, אלא אם כי בעבור פרנסה.

לחוד מהמשמעות הרחבה יותר על גסיסתו האיטית והלא מכובדת של ענף העיתונאות והמדיה החדשותית בישראל וכל המשמעויות הנוספות שמשתמעות מכך – משמעות נוספת לדבר היא כי כשאתם מופגזים בסקירות ובפרסומות על מוצר טכנולוגי חדש באחד מגורמי המדיה הטכנולוגית המינסטרימית בישראל, אתם יכולים לסמוך על מספר דברים בודאות:

1. בחלק בלתי מבוטל מהמקרים, מדובר ככל הנראה במוצר זבל של איזה יצרן סוג ז׳ עם תג מחיר מנופח מעבר לכל פרופורציה (כי זו למעשה שיטת המצליח של המדינה והייבואנים), שעתיד לאכזב משתמשים רבים שיפלו בפח ויקנו אותו (אני יכול לציין מספר שמות של מוצרים כאלו, אך לא היה לי זמן להתייעץ עם עורך דין טרם פרסום הכתבה, אז ויתרתי משיקולים משפטיים).
2. ככל שמוצר זוכה ליותר פרסום, כך גדלים הסיכויים שמדובר במוצר שהוא לא יותר מאשר בלהיט של הרגע, שזמנו קצוב הן מבחינת קבלת אור הזרקורים, והן מבחינת תפקודו בפועל. תחשבו רגע על כמה מוצרים שכאלו אתם מכירים, רק מהשנתיים האחרונות.
3. במידה ומדובר במוצר של אפל, אתם תשמעו עליו רק באחת מהנסיבות הבאות: אכזבה, ביקורת צוננת, ביקורת קוטלת, השוואות מכורות מראש מול מכשירים מתחרים נחותים, או הסקנדל התורן וקקופוניית הקטילות ברשת שתמיד חייבים ללוות כל השקה של כל מוצר חדש מבית חברת התפוח הנגוס.
4. בחלק מהמקרים, מוצרים מתחרים לאלו של אפל יזכו לתהילה, לעיתים אפילו בסקירה על המוצר של אפל – ושמם יתפרסם בכל חור כלא פחות מאשר מביאי הבשורה החדשים, או כמשיחים החדשים של העולם הטכנולוגי.

banknote-15628_1280

האמת היא עצובה וקודרת, רבותיי. האמת מפחידה. האמת היא שהאמת פשוט לא סקסית מספיק, היא לא פרובוקטיבית מספיק והיא לא רווחית מספיק בכדי שהיא תהווה את השיקול העיקרי שעומד מול עיניהם של הכתבים בערוצי המיינסטרים הטכנולוגיים (וזה נכון גם לגבי כל שאר התחומים). במילים אחרות: אף אחד לא מעוניין לעזור לכם לרכוש מוצר טוב, איכותי שבאמת ישרת את הצרכים שלכם – אבל כולם עומדים בתור בכדי למכור לכם דרעק.

עכשיו, אני לא יודע אם הכתבה הזו תעשה גלים ברשת, לא יודע עד כמה רחוק היא תגיע, ולא יודע אילו תגובות (אם בכלל) אקבל עליה. יש לי תחושה, עם זאת, שחלק מהקולגות שלי בתחום הטכנולוגי עשויים שלא לראות את הכתבה הזו בעין יפה. חלק מהם אפילו עלולים לנסות להטיל בי דופי או לבטל את הטיעון שלי כגיבוב של שטויות מצד טירון מושתן בתחום העיתונאות, שמעולם לא למד לתואר בתחום התקשורת ולא באמת מבין מהחיים שלו –  בין אם בחדרי חדרים לבין אם בשלטי חוצות. זו זכותם כמובן.

כראיה המוחשית היחידה לטיעונים שלי (מעבר לאינספור כתבות שמתפרסמות בכל שבוע נתון במדינה הזו), אני אספר לכם בכמה מילים על אדם בשם ריאן הולידיי, ועל ספרו רב המכר ״תסמכו עלי, אני שקרן: וידויים של מניפולטור מדיה״. ריאן הולידיי הוא איש שיווק, מנהל יחסי ציבור, ואסטרטג תקשורת בכיר בארה״ב. הוא מנהל השיווק לשעבר של חברת הביגוד אמריקן אפרל, ובתפקיד זה הוא יצר קמפיינים שנויים במחלוקת שזכו לפרסום נרחב – אבל הסיבה שאני מעלה את שמו קשורה לספר רב המכר שהוא כתב, ובו הוא מתאר את התוצאות של הגסיסה של תחום העיתונאות.

דוגמה אחת על קצה המזלג: בציפייה לשחרורו של הספר, הולידיי הסתנן לתוך שורותיה של חברת יחסי ציבור והתחזה ל-“מומחה" בנושאים שונים. הוא עשה זאת בכדי להוכיח שעיתונאים ממהרים לצאת בהצהרות לא מבוססות, מבלי לבדוק את העובדות עד תום. דיווחי סרק שהולידי נתן בכדי להוכיח את הנקודה הזו צוטטו במאמרים על נושאים שונים, החל משייט ואחזקה, לנדודי שינה, וכלה במוזיקה – בגופי חדשות מכובדים ובעלי מוניטין כגון הניו יורק טיימס, MSNBC, ו- ABC, והסיפור זכה לחשיפה במגזין פורבס ובחדשות יאהו.

שורהתחתונה

זה לא נגמר שם, כמובן.
בסופו של יום, כאשר הכסף הוא הדבר היחיד שמשנה – לאף אחד אין אינטרס לתת לכם אמת אובייקטיבית. זה מפריע למאמצים שלהם לגזור עליכם קופון, וכולם גוזרים עליכם קופון: העיתונים, היבואנים – כולם. למה אני מספר לכם את זה? ובכן, אני מספר לכם את זה בכדי שתבינו שבסופו של יום, מעט מאוד אנשים רוצים בטובתכם. הסיבה לכך היא שאנשים חושבים קודם כל על טובתם, ופרנסתם – על חשבונכם. לכן, תבחרו טוב טוב לאילו אתרים וגורמים אתם מוכנים להאמין, שלא ימכרו לכם חתול בשק.