המלחמה על עתיד הרשת החלה

ע״י

האפשרות של התקנת חוסמי פרסומות ותכנים שהתווספה בגרסה 9, מעלה את השאלה הקיומית של התכנים מבוססי הפרסומות ברשת ועל התפתחותה העתידית.

 

 

iStock_000016651066_Medium1-940x529

גילוי נאות, תכנים אלו מובאים לכם בחסות פרסומות.

כבר קשה לזכור מתי זה החל, אולם נראה שפרסומות מלוות את חיינו מאז ומעולם. הן נמצאות בתחנות האוטובוס, על שלטי חוצות ולמעשה כמעט על כל מקום פנוי בערי האבן והמתכת הסובבים אותנו, או בכבישים המחברים ביניהם. אולם מעל לכך הם נמצאות בכל המדיות שאנו חשופים אליהם: רדיו, טלויזיה ואינטרנט. מי לא התלונן פעם אחת על כך שעל רבע שעה של תוכן בטלויזיה, הוא חשוף לחצי שעה של פרסומות (או להפך). למעשה נראה כי עם הזמן נכתב ונחתם חוזה בלתי נראה לפיו התכנים מובאים אלינו ללא כל תשלום, אולם עם סייג אחד של חשיפה לפרסומות. באופן זה ערוצים מסחריים, בין אם ברדיו או בטלויזיה מתקיימים ולמעשה מספקים לנו את האפשרות לצפות בתכנים שהם מציעים. הדבר הפך להיות כה צפוף ובהיקף כה גדול, עד שכיום רוב האנשים כבר פיתחו "עיוורון" לפרסומות המוצגות להם בכל מקום עד שהם אפילו כבר לא שמים לב באופן מודע, לכך שבמשחקי כדורגל (או כל ספורט אחר) מתנוססות פרסומות ומודעות בכל מקום פנוי, בין אם על גב חולצות השחקנים או באיצטדיון בהם הם משחקים.

אולם בעוד המפרסמים היו צריכים לנחש את התכנים שמעניינים את המשתמשים, ולמעשה לבצע ניחוש מושכל להצגת תכנים בזמן ובמקום הנכון, כמו למשל פרסומות של מותגי ספורט במשחקי כדורסל/כדורגל/רוגבי/טניס וכו', או פרסומות של מאכלים במהלך תוכניות בישול. ברשת האינטרנט הדברים הרבה יותר קלים. הסיבה לכך היא שאם המפרסמים בדך כלל לא יודעים למקד את המידע על קהל היעד שלהם, ברשת כל המידע פרוס וידוע – לא רק ברמה הגיאוגרפית אלא ברמה האינדיבידואלית. מי שאולי אחראית לכך יותר מכולם היא ענקית החיפוש והפרסום המקוון – גוגל – שהפכה את נושא הפרסום למקור ההכנסה הכמעט בלעדי שלה. מקור הכנסה זה מסתמך על פעילות החיפוש של החברה והשירותים שהיא מציעה למאות מליוני (אם לא מליארדי) המשתמשים שלה. כך שכאשר ישראל ישראלי מחפש במנוע החיפוש של גוגל חיתולים לבנו הרך, גוגל יודעת זאת והיא משתמשת במידע הזה להציג לישראל ישראלי פרסומות למשחות נגד פריחה, מגבונים לחים ועוד בחשבון הג'ימייל שלו. גוגל היא אולי הדוגמא הטובה והגדולה ביותר לנושא זה, אולם היא בהחלט לא היחידה וגם פייסבוק – הרשת החברתית הגדולה ביותר בעולם – עושה את הרווחים ההולכים והגדלים שלה מתחום הפרסומות ועבורה הדברים אפילו עוד יותר קלים. כך שבעוד גוגל צריכה לאסוף ולחבר את המידע על קהל המשתמשים שלה, המשתמשים של פייסבוק נותנים לה את המידע עליהם: מה הם אוהבים, ואיך, למה וכמה מרצונם החופשי.

מסיבה זו המפרסמים באינטרנט יכולים לבצע פרסום ממוקד ברמה האינדיבידואלית ולמעשה לתת לכל משתמש את הפרסומות המתאימה לו. כך שאם ישראל ישראלי נכנס לאתר טמקא, הוא יקבל פרסומות של טיטולים, בעוד זוגתו – ישראלה ישראלי תקבל עם כניסתה לאתר טמקא פרסומת לחופשות ברודוס, בגלל שהיא חיפשה זאת במנוע החיפוש המועדף עליה. פרסום ממוקד זה מאפשר למפרסמים למנף את הפרסומות שלהם עוד יותר ולמקסם את החשיפה של הפרסומת הנכונה לקהל הנכון. בפועל אין בכך שום דבר רע שהרי התכנים המוצגים באתרי רשת רבים מוצעים ללא תשלום ומודל הרווח של האתרים הללו מתבסס על פרסומות המוצגות בהם. אולם בשנים האחרונות הדברים החלו להתפתח בכיוון לא טוב עקב שימוש לרעה בכוח של המפרסמים לדעת מי קהל היעד שלהם ומה הוא מחפש. התפתחות זו הגיעה בדמות "טרקרים" או עוקבים המוטמעים בדפי הרשת של האתרים השונים. עוקבים אלו כשמם הם: עוקבים אחרי המשתמש – לרוב ללא ידיעתו – ובכך אוספים עליו מידע שנאסף ומרוכז אצל גופי פרסום ברשת. האתרים המטמיעים את העוקבים הללו מקבלים תשלום על מכירת המידע של המשתמשים שלהם לגופי הפרסום, כשבנוסף לכך גופי הפרסום משלמים לאתרים השונים על שטחי פרסום המוטמעים באתר.

ios9_content_blockers_primary-100615160-large

עובדה זו יוצרת מצב שכאשר ישראל ישראלי נכנס לטמקא, בעת טעינת הדף מורץ קוד JavaScript שמזהה את ישראל ישראלי, ובהתאם לכך מציג לו את הפרסומות המתאימות לו באתר. מעבר למעקב הלא רצוי, שכאמור נעשה לרוב ללא ידיעתו של המשתמש, הרצת הקוד הזה מאיטה באופן ניכר את זמן טעינת הדף, שממשקל של כמה קילובייטים בודדים הופך לקובץ כבד ששוקל כמה עשרות מגהבייטים. הדבר גם מגדיל את נפח התעבורה של האתר שבמקום להוריד לדפדפן שלו קובץ "קל" יחסית, צריך להוריד קובץ כבד שמריץ לא מעט קוד. ברשת האינטרנט הביתית העלות היחידה היא בזמן ההמתנה לטעינת הדף, אולם כשמדובר במכשיר הסמארטפון המחובר לרוב לרשת הסלולר, הדבר מסתכם גם בנפח גלישה מנופח הרבה מעבר לצורך וגם שואב הספק רב יותר מהסוללה של המכשיר, מאחר והמודם הסלולרי עובד קשה יותר והדפדפן שצריך לרנדר את הקוד מעביד את המעבד שעות נוספות. וזה העולם בו אנו חיים.

העניין הוא שהדבר רחוק מלהיות אופטימלי ואפל החליטה שהוא פוגע בחווית השימוש של המשתמשים שלה במכשירי המובייל שלהם ובפרט במכשירי האייפון. בהתאם לכך אפל החליטה לעשות מעשה ובגרסה 9 לאפשר למפתחים לפתח אפליקציות של חוסמי תכנים, שיעבדו באופן אינטגרלי עם דפדפן הספארי שלה הן על iOS והן על OS X, מה שהופך את הדפדפן לטוב יותר מבחינת הביצועים שלו אל מול דפדפנים אחרים על מחשבי המק. אפליקציות אלו יכולות לחסום פרסומות, בדומה לחוסמי הפרסומות המותקנים כתוספים בדפדפנים על המחשב, או לחסום קוד JavaScript המוטמע באתרים השונים ומשמש למעקב אחרי המשתמש, או אפילו להצגה של תוכן נלווה, כמו למשל תוספים של רשתות חברתיות כמו פייסבוק או טוויטר, המופיעות בדמות לחצני לייק, ריטוויט ועוד. יש לציין שמדובר בצעד די יוצא דופן מבחינתה של אפל שפותח את iOS צעד נוסף, ולמעשה ממשיך את הנתיב בו החברה החלה ללכת עם גרסה 8, שהציגה תמיכה למקלדות צד ג'. אולם כמו כל דבר שאפל עושה, קמה צעקה לא קטנה ברשת לגבי חוסמי התכנים הללו.

צעקה זו החלה להתגבש עוד במהלך שלבי הבטא של גרסה 9, כשהפיצ'ר החדש רק התגלה, אולם כעת כאשר גרסה 9 שוחררה היא התפרצה במלואה. צעקה זו באה מכיוון אתרים וחברות פרסום קטנות המתבססות על הפרסומות והעוקבים המוטמעים באתרים השונים, למקור פרנסתם. אתרים וחברות ואלו המצדדים בהם טוענים שהפרסומות והעוקבים הללו שיוצרים את רשתות הפרסום המסועפות של רשת האינטרנט הם חלק בלתי נפרד מהמהות של האינטרנט והם למעשה מאפשרים את היקף התכנים הרב של האינטרנט ואת היותו מוצע ללא תשלום. המחנה השני טוען כי המודל הזה רקוב מיסודו ואין סיבה לפגוע בחווית המשתמש במטרה לראות הכנסות. כמו כן בעוד המקטרגים טוענים שהדבר יהרוג את האינטרנט, בכך שהוא יפיל אתרים רבים שיפסיקו להתפרנס כתוצאה מהתקנה של אותם חוסמי תוכן. המסנגרים טוענים כי האינטרנט תתפתח בהתאם ומודלים חדשים או נכונים יותר של רווח יצוצו, בדומה לאופן בו משתמשים רבים התקינו בעבר חוסמי פופ-אפ (דפי פרסומות שקפצו בעת כניסה לאתרים), עד כי הדבר הביא את מפתחי הדפדפנים להטמיע יכולת זו בדפדפנים שלהם, כשכתוצאה מכך המפרסמים ברשת עברו למודל פרסום אחר ופחות מציק.

אין ספק ש- 2 הצדדים צודקים. מצד אחד אין סיבה לפגוע בחווית השימוש של המשתמש באופן כה ניכר, הן על ידי האטת זמן הגלישה שלו, והגדלת נפח הגלישה לטעינת הדפים על חשבון רווח, ועל אחת כמה וכמה על חשבון המידע האישי של המשתמש ובמעקב אחריו. אולם מצד שני פרסומות הפכו להיות מודל הכנסה עקרי של האתרים ברשת, שמציגים את התוכן שלהם לקהל המשתמשים ללא תשלום. כך שהמשתמשים נהנים מהתוכן שהם קוראים ונחשפים אליו מבלי שהם צריכים לשלם עליו באופן ישיר, אלא עקיף. כמו בכל ויכוח, האמת נמצאת אי שם באמצע וסביר להניח שהצגת פרסומות לכשעצמן היא טרייד אוף די הוגן לקבלת תוכן בחינם, אולם הדבר הבעייתי יותר הוא המעקב והקוד המיותר שגוזל משאבים ממכשירי המובייל השונים. סביר להניח שעם הזמן האפסטור תהיה מוצפת בחוסמי תוכן כאלה ואחרים וכבר עכשיו ניתן להתנסות עם מספר חוסמים שכאלה, ולהווכח כיצד הם משפרים את מהירות וחווית הגלישה בדפדפן במכשיר המובייל, ביניהם:

אפליקציות אלו כבר תופסות את המקומות הראשונים ברשימות האפליקציות הפופולריות ביותר באפסטור. חלק מהם מאפשרים שליטה על חסימת התכנים, כמו למשל אפשרות בחירה האם רק עוקבים/טרקרים יחסמו, תכני מדיה כאלה ואחרים, חיבורים לרשתות חברתיות או פרסומות, בעוד אחרים מבצעים את החסימה באופן עצמאי ולא נותנים אפשרות בחירה (לפחות לא נכון לעכשיו)

יהיה מעניין לראות האם הדבר ישפיע באופן ניכר על האינטרנט והאם התחזיות האפוקליפטיות יתגשמו.

להמשך דיון