חזרתן של שנות ה- 90 ולמה אפל היא לא סוני

ע״י

פייסבוק ה- AOL החדשה, גוגל היא המיקרוסופט החדשה, קוואלקום היא האינטל החדשה, האינטרנט של הדברים הוא המרכזת הדיגיטלית החדשה והאם אפל היא הסוני החדשה?

 

 

Apple 6 color logo

שנות ה- 90 חוזרות במספר מישורים: מוזיקה, אופנה אולם באופן בולט יותר הן חוזרות בתעשיית הטכנולוגיה. וזה גם די הגיוני. רוב האנשים שנמצאים בעמדות מפתח בתעשיות אלו היו נערים באותה התקופה וכעת כשהם מכוונים את העולם קדימה, נראה שהם מתרפקים לא מעט על הנוסטלגיה של השנים שנמצאות מאחורה. מה שכן בעוד רטרו הוא דבר מגניב כשמדובר באופנה או מוזיקה, זה לא אומר בהכרח שהדבר גם עובד כשמדובר בטכנולוגיה, שהרי פריחתה של תעשיית האינטרנט שהתרחשה במהלך אותו העשור, הסתיימה בפתאומיות טרגית עם התפוצצותה של בועת הדוט-קום, זאת אחרי לא מעט טעויות וכישלונות שעיצבו את תעשיית הטכנולוגיה בשנים שלאחר מכן. כעת כשאנחנו נמצאים בתחילתה של שנת 2015, זירת הטכנולוגיה דומה באופן מעניין לזו של שנות ה- 90: היריבות והמלחמות דומים למדי והשחקניות הראשיות ממוצבות באופן דומה. מה שמעלה את השאלה הבלתי נמנעת: האם הטעויות יהיו דומות אף הן.

גוגל היא המיקרוסופט החדשה
ענקית החיפוש והפרסום מיצבה את עצמה כמיקרוסופט החדשה כבר לפני מספר שנים, כך שהקביעה הזו לא אמורה להפתיע אף אחד. נקודת הפתיחה של 2 ענקיות התוכנה היו שונות: מיקרוסופט החלה את דרכה עם תוכנות משרדיות ומערכות הפעלה, בעוד גוגל החלה את דרכה עם מנוע חיפוש. אולם כמו שמיקרוסופט גדלה והתפשטה הרבה מעבר לתחום התוכנה במהלך שנות ה- 90, לא מעט בזכות הרווחים העצומים שהחברה ראתה ממכירת מערכת ההפעלה חלונות, כך נראה שעסקי החיפוש או יותר נכון עסקי הפרסום של גוגל מאפשרים לה להתרחב ולהתפשט כמעט לכל תחום באשר הוא. בין אם מדובר בפלטפורמות ומערכות הפעלה (אנדרואיד, Chrome OS), דפדפנים, תוכנות משרדיות, מפות, חומרה (Nest והמשקפיים), מכוניות אוטונומיות, רובוטים, כדורים פורחים ועור מדומה. גוגל רוצה להיות בכל מקום ובכל זמן. דברים שמתפרשים הרבה מעבר לעסקי הליבה שלה: חיפוש ופרסום שמונעים ממקורות כמו מנוע החיפוש, יוטיוב ועוד. לאור העובדה שלגוגל יש גם דבר שלמיקרוסופט לא היה: מידע רב על המשתמש, היא יכולה לנצל מידע זה לכל תחום אליו היא נכנסת. כוח זה יוצר מצב בו גוגל נמצאת תחת זכוכית מגדלת באירופה, כשהרשויות באיחוד מגבילות את גוגל באופן דומה ליחס שמיקרוסופט זכתה בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה- 2000. רמת הסיבוכיות ההולכת וגדלה של גוגל, יוצרת הזדמנויות למתחרות שלה להציג מוצרים ייעודים ומפוקסים יותר שיכולים לערער את החברה, שמסתמכת בסופו של דבר על מקור הכנסה די קבוע, כפי שגוגל והאינטרנט ערערו את מיקרוסופט ואת חלונות.

עדיין לא ברור מה יערער את גוגל, אולם לאור העובדה שעסקי הפרסום של גוגל לא מאפשרים לחברה להתפתח לכיוון החדש של פרסום באינטרנט, שהוא פרסום מובנה (כמו למשל פוסטים של פרסומות בטיימליין בפייסבוק, או ציוצים של פרסומות בפיד של טוויטר), יתכן מאוד שבעתיד הלא רחוק גוגל תהיה שחקנית קטנה למדי בתחום הפרסום המקוון.

Google VS Microsoft

 

פייסבוק היא ה- AOL החדשה
כשחושבים על מה שפייסבוק הפכה להיות בשנים האחרונות, ההשוואה של הרשת החברתית הגדולה ביותר בעולם ל- AOL, שהייתה מרכז התקשורת והעצבים האינטרנטי במהלך שנות ה- 90, נשמעת הגיונית יותר ויותר. עבור משתמשי אינטרנט רבים פייסבוק היא הכתובת עם כניסתם לרשת ובצאתם מהרשת, זאת בזכות שילוב של אלמנטים רבים לתוך הרשת החברתית כמו למשל פרופילי משתמש, הודעות ויכולת העברה ושיתוף של תכנים בין אם מדובר בתכני מדיה או קבצים, וכן הפיכתה של הרשת החברתית למעין פורטל לרשת הרחבה יותר. לפייסבוק יש פלטפורמת מסרים עצמאית כמו של- AOL היה את ה- AOL Instant Messenger. לפני זמן לא רב פייסבוק רכשה את חברת WhatsApp, פלטפורמת מסרים פופולרית מאוד, בדיוק כמו ש- AOL רכשה את ICQ. תקשורת הקבוצות בפייסבוק דומה מאוד לחדרי הצ'ט של AOL ואלו רק מספר קטן של דוגמאות הממחיש את הדמיון בין 2 החברות הללו שבהחלט לא מסתיים עימן. בשנים האחרונות כשפייסבוק הופכת ונהיית פלטפורמת פרסום רווחית יותר ויותר (בעיקר הודות לפרסומות מובנות בטיימליין, דבר שגוגל לא יכולה להתחרות עימו דרך מנוע החיפוש ופרסומות ה- Adsense שלה), הפלטפורמה של החברה נדמית לאמצעי שיושיע את חברות המדיה, וכך גם הרשת החברתית מציגה את עצמה בפני חברות המדיה, בדיוק כפי ש- AOL פעלה בשעתה. אין ספק שזה גם מצליח: אתרים רבים זוכים לתעבורה משמעותית מפייסבוק שמנצלת זאת כדי לדרוש מהאתרים תשלום בשביל קידום התכנים שלהם, ואין זה מן הנמנע שבעתיד הלא רחוק פייסבוק גם תתחיל לדרוש תשלום על התעבורה שהיא מספקת לאתרי המדיה.

פייסבוק אפילו פועלת אל מול חברות התוכן במטרה לגרום להם לפרסם תוכן קודם כל ו/או באופן בלעדי על הפלטפורמה שלה, בשם חווית שימוש טובה יותר למשתמש וכמובן היקף חשיפה גדול יותר. רבים סוברים שהצעד הבא של פייסבוק הוא להכנס לתחום המדיה הלכה למעשה מה שימשיך את הליכתה של החברה בצעדיה של AOL שרכשה בתחילת שנות ה- 2000 את חברת Time Warner, מהלך שהתגלה כטעות נוראית. יתכן מאוד שפייסבוק תצליח להמנע מהטעויות של AOL, אולם כשהרשת החברתית פועלת בכל כוחה כדי לכבוש את לב המשתמשים פעם אחר פעם, מתוך חשש שהם יעברו לדבר הבא, עשוי להביא את פייסבוק לעשות טעויות נוראיות.

Facebook vs AOL

 

קוואלקום היא האינטל החדשה
כשמסתכלים על השחקניות הגדולות בזירה הטכנולוגית קל מאוד לפספס את עלייתה של קוואלקום לכדי ענקית שבבי תקשורת ומובייל שנראית יותר ויותר כמו אינטל של שנות ה- 90. קוואלקום החלה את דרכה בתחום שבבי התקשורת, אולם בשנים האחרונות החברה השקיעה בפיתוח מעבדים שהפכו את ערכות הרכיבים המשולבות שלה לפיתרון המועדף על ידי יצרניות סמארטפונים וטבלטים רבות והשילוב של אנדרואיד עם ליין שבבי ה- Snapdragon, מזכיר מאוד את השילוב של אינטל ומיקרוסופט בתחום המחשבים האישיים, שזכה לכינוי Wintel. הדימיון בין קוואלקום לבין אינטל מתגלה אפילו בהקשר של אפל. עד אמצע שנות ה- 90 מחשבי המק של אפל השתמשו במעבדי PPC מתוצרת מוטורולה, אולם נתח השוק הקטן של המק הפך את המשך הפיתוח של מעבדים אלו ללא משתלם ומפת הדרכים מלאת חוסר הוודאות של מעבדי ה- PPC, הביאו את אפל לנטוש את המעבדים ולבחור במעבדים של אינטל. מאז אפל ניצלה את ההצלחה של מכשירי ה- iOS שלה לבנות בעצמה יכולות של פיתוח ועיצוב שבבים והשמועות על כך שאפל חוקרת אפשרות להחליף את המעבדים של אינטל במעבדי ה- Ax שלה, חוזרות ונישנות מדי מספר חודשים. הסיפור בין אפל לבין קוואלקום הוא די דומה: אפל החלה את דרכה בתחום המובייל כשהיא עושה שימוש בערכת השבבים של חברת אינפיניון הגרמנית. אולם אחרי מספר שנים החברה עברה להשתמש בערכת שבבי הקישוריות הסלולרית של קוואלקום, בה היא עושה שימוש עד היום. באופן זה מכשירי האייפון של אפל הם מכשירי הסמארטפון בעלי התמיכה הרחבה ביותר בקישוריות סלולרית, אולם השמועות גורסות שאפל מתנסה עם פיתוח עצמאי של שבבי קישוריות שיוטמעו בתוך רכיבי ה- Ax ויאפשרו לחברה להפסיק את התלות שלה בקוואלקום, להוזיל עלויות, לצמצם מקום ועוד.

האחיזה של קוואלקום בתחום השבבים במובייל, היקף הפטנטים העצום שהחברה מחזיקה בו ויכולות הייצור והפיתוח המרשימים. מאפשרים לקוואלקום לדחוף את שבבי ה- Snapdragon ולהפוך אותם לבחירה הראשונה של יצרניות הסמארטפונים והטבלטים. אולם יש לזכור שגם אינטל הייתה במצב דומה, לפני העלייה של מכשירי הסמארטפון והטבלט ששינתה את המסלול של ענקית השבבים מקצה לקצה. קוואלקום עומדת בפני אתגר דומה עם ההתפרצות ההולכת והקרבה של תחום האינטרנט של הדברים (IoT) שיתבטאו בהיקף גדול של מוצרי טכנולוגיה לבישה, מוצרי בית חכם וחיישנים.

Qualcomm

 

האינטרנט של הדברים הוא המרכזת הדיגיטלית החדשה
נכון נושא המרכזת הדיגיטלית יותר רלוונטי לתחילת שנות ה- 2000, אבל למה להיות דקדקניים? בעיקרון מעצם העובדה שנושא ה- IoT עדיין לא פרץ ההתייחסות תקפה. במשך שנים תערוכת CES הציגה את החזון אותו ציין ג'ובס עם חזרתו לאפל: המחשב האישי יהפוך להיות מרכז החיים הדיגיטליים של המשתמש. ואכן בסוף שנות ה- 90 ותחילת שנות ה- 2000, התערוכה כללה עשרות גאדג'טים שהתחברו למחשב האישי (נייד או נייח): נגני מוזיקה, מצלמות דיגיטליות, צורבים, מדפסות, מקרנים, רמקולים ועוד. אולם בשנים האחרונות תואר "מרכז החיים הדיגיטליים" ניטל מהמחשב האישי שהפך להיות "אזרח מן המניין", כשאת התפקיד של המרכזת הדיגיטלית תפסו הענן והסמארטפון שהתהווה להיות דלת הגישה המיידית לתוכן ולמידע. מעצם עלייתם של הסמארטפונים והטבלטים ככלים משמעותיים, החשיבות של הענן תפסה מקום הולך וגדל ובעיקר בתחום סינכרון התוכן שתפס את המקום של סינכרון דרך חיבור פיזי בין מכשירים. בשנים האחרונות נראה כי השלב הבא היא שימוש באינטרנט לסינכרון ושליטה של גאדג'טים רבים ומגוונים המחוברים לרשת ונשלטים באמצעות אפליקציות המותקנות על  הסמארטפון, הטבלט או המחשב האישי. חלק מהם יתגל כמשמעותיים מאוד, בעוד אחרים יתגלו בתור עוד חווית שימוש נוראית. אולם אין ספק שזה הכיוון.

 

אפל היא לא הסוני החדשה
סוני הייתה ענקית חומרה במהלך שנות ה- 90' – היא ייצרה את המוצרים היפים ביותר, ליין המוצרים שלה היה האייקוני ביותר בנמצא והחברה גם דרשה מחיר פרימיום על המוצרים שלה, גם אם הם היו די דומים לאלו שהוצעו על ידי המתחרות שלה. לא בכדי סטיב ג'ובס העריץ את סוני ואת המייסד שלה Akio Morita, עימו הספיק ג'ובס להפגש מספר פעמים לפני מותו של Morita בסוף שנות ה- 90', עד כי התרבות של סוני אפילו השפיעה על סגנון הלבוש האייקוני של ג'ובס. ההשפעה של סוני על ג'ובס התבטאה באופן ישיר על האסטרטגיה של אפל, כשבאופן אירוני נראה כי ההצלחה של 2 החברות התפרצה בזכות נגן מוזיקה: עבור סוני היה זה הווקמן ועבור אפל היה זה האייפוד. סוני ניצלה את ההצלחה האדירה של ליין המוצרים שלה שכלל את טלויזיות הטריניטרון, נגני הווקמן, מחשבי ה- Vaio ועוד כדי להכנס לתחום המדיה או ליתר דיוק לתחום המוזיקה והסרטים. אולם בעוד שלסוני היו אינסטינקטים נכונים, נראה היה שהחברה מעולם לא הצליחה לגשר בין עסקי התוכן שלה לבין מוצרי הטכנולוגיה שלה, למרות שלחברה היו את כל הכלים הדרושים לכך, או יותר נכון כמעט את כל הכלים הדרושים לכך. הנעלם הגדול ביותר של סוני היה יכולתה לפתח תוכנה איכותית, והדבר התגלה להיות יתרון משמעותי עבור מי שירשה את סוני ותפסה את מקומה בתור יצרנית הטכנולוגיה הגדולה בעולם – אפל. יש לציין שלא מדובר בתגלית חדשה או מרעישה. ג'ובס התייחס לנושא מספר פעמים וציין זאת במפורש, בין אם שהוא מגלה שההצלחה של האייפוד נבעה מאיכות התוכנה וממשק המשתמש שנעטפו בחומרה איכותית ויפה, אם בין שהוא מתייחס להצלחה העתידית (שהתגלתה כנכונה מאוד) של האייפון, שהתבססה על מאפיינים דומים. אולם נראה שכפי שחוסר היכולת לפתח תוכנה איכותית, שגרם לסוני להסתמך על חברות צד ג' כמו: מיקרוסופט לעסקי המחשבים או גוגל לעסקי הסמארטפונים, היה חיסרון גדול מאוד, רבים סוברים שחוסר היכולת של אפל להציג שירותי רשת איכותיים עשוי להכשיל את אותה בהמשך הדרך.

 

אבל אפל היא לא סוני.

בעוד אפל גם פועלת בעסקי התוכן והמדיה דרך האיטיונסטור, אפל מעולם לא הביעה את רצונה להפוך ליצרנית תוכן בעצמה. למעשה מאז ומעולם אפל הציגה את המוצרים שלה ככלים עבור המשתמשים. כך שבעוד אפל מוכרת תכני מדיה ואפילו רכשה את חברת ביטס, שהרי מדובר בערוצים משלימים שהופכים את מוצרי החומרה של אפל לאטרקטיביים יותר ויותר. בראיון שנערך עם טים קוק בשנת 2012, התייחס המנכ"ל של החברה להשוואות בין אפל שאיבדה את המייסד שלה – ג'ובס לסוני שאיבדה את המייסד שלה – Morita וציין שאפל היא לא סוני מסיבה פשוטה והיא שאפל לא איבדה ולא תאבד את הפוקוס שלה. פוקוס זה הוא פיתוח, ייצור והמכירה של מוצרי המחשוב והטכנולוגיה הטובים ביותר בעולם, כשכל הדברים מסביב מיועדים כאמור להשלים ו/או להעצים את חווית השימוש של הצרכן. זאת בניגוד לפועלה של סוני שהחלה לפזול לאותם דברים משלימים ולראות בהם חלק מעסקי הליבה שלה. מסלול זה הוביל את סוני למצב הנוכחי שהיא נמצאת בו, כשהחברה נוטשת שווקים רבים בהם היא פעלה בין אם על ידי מכירת עסקי המחשבים שלה (מחשבי ה- Vaio), צמצום ליין מכשירי הסמארטפון עד לידי שמועות על סגירת התחום כולו, מה שמתבטא בפיטורים נרחבים. למעשה נראה שהשווקים העקריים של סוני הם שוק הטלויזיות שעד לרבעון הנוכחי הציג הפסדים ניכרים, שוק המצלמות (ובעיקר חיישני המצלמות) שדי מצליח, הפלייסטיישן ושאר מוצרים טכנולוגיה שנמכרים בהיקף קטן מאוד עד כי החשיבות שלהם מוטלת בספק.

Jobs and Morita

סטיב ג'ובס ו- Morita

סוני גם מעולם לא השכילה ללמוד ולשפר את החסרון שלה בתחום התוכנה, ועד כה החברה עדיין מסתמכת על פלטפורמות אחרות עבור המוצרים שלה. בכנס CES האחרון החברה השיקה את ליין הטלויזיות החדשות שלה שעושות שימוש בפלטפורמת המדיה של אנדרואיד, באותו האופן בו החברה פעלה בתחום המחשבים האישיים, כשמחשבי ה- Vaio שלה הסתמכו במשך שנים על חלונות, או בתחום הסמארטפונים עם הסתמכות בלעדית על אנדרואיד. עד כה אסטרטגיה זו לא השתלמה לסוני, שכאמור מכרה את עסקי המחשבים האישיים שלה ורואה הפסדים מעסקי הסמארטפונים. בניגוד לסוני אחד מעמודי התווך של האסטרטגיה של אפל היא בעלות על טכנולוגיות הליבה של המוצרים שלה. בין אם מדובר במערכת ההפעלה, השירותים הנלווים או הטכנולוגיות החשובות שנמצאות בלב המוצרים שלה, אפל תמיד מחזיקה טכנולוגיות אלו קרוב ללב. מסיבה זו החברה לא מוכרת רשיונות למערכות ההפעלה שלה – דבר שהוצע לחברה לעשות יותר מפעם אחת, או רוכשת טכנולוגיות מובילות ומטמיעה אותן בתוך המוצרים שלה (כמו למשל חיישן ה- Touch ID, רכישת פריימסנס, שירות המוזיקה כחלק מרכישת ביטס, סירי ועוד). באופן הזה אפל מצליחה לא רק לבדל את עצמה אל מול המתחרים ולשלוט בגורלה שלה, אלא גם להפוך את חווית השימוש במוצרים לטובה ביותר, דרך שילוב החומרה, התוכנה והשירותים. אולם כאמור החלק האחרון בנדבך של אפל זוכה ללא מעט ביקורות במיוחד בעידן הענן. אולם בעוד אפל עדיין רחוקה מאוד משחקניות גדולות בתחום שירותי האינטרנט והענן: מיקרוסופט, אמזון, פיסבוק וכמובן גוגל. קצב ההתקדמות והשיפור של אפל בתחום הוא גדול מאוד.

כך שבעוד יש לא מעט קווי דימיון בין אפל לבין סוני, נראה שאפל השכילה ללמוד מהטעויות אותן ביצעה החברה שהיוותה השראה עבור ג'ובס. בכל אופן נראה כי עולם הטכנולוגיה כיום נראה דומה מאוד לזירה הטכנולוגית של שנות ה- 90' ואין ספק שיהיה מעניין לראות כיצד הדברים יתפתחו עם המעבר למחצית השניה של העשור השני של המילניום הנוכחי.

 

מקור: The Verge
עריכה, תרגום ותוספות: natisho